שמואל ב 20:5

מתוך 4Disciples
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
English EN  ·  Español ES  ·  Português PT  ·  עברית HE  ·  العربية AR  ·  Русский RU  ·  Deutsch DE  ·  Français FR  ·  中文 ZH  ·  தமிழ் TA

כתבי הקודש > שמואל ב > פרק 20 > פסוק 5

שמואל ב 20:5


← שמואל ב 20:4 שמואל ב 20:5 (MT) שמואל ב 20:6 →
וַיֹּ֤אמֶר הַמֶּ֙לֶךְ֙ אֶל עֲמָשָׂ֔א הַזְעֶק לִ֥י אֶת אִישׁ יְהוּדָ֖ה שְׁלֹ֣שֶׁת יָמִ֑ים וְאַתָּ֖ה פֹּ֥ה עֲמֹֽד׃
וַיֵּ֥לֶךְ עֲמָשָׂ֖א לְהַזְעִ֣יק אֶת יְהוּדָ֑ה וייחר מִן הַמּוֹעֵ֖ד אֲשֶׁ֥ר יְעָדֽוֹ׃
וַיֹּ֤אמֶר דָּוִד֙ אֶל אֲבִישַׁ֔י עַתָּ֗ה יֵ֧רַֽע לָ֛נוּ שֶׁ֥בַע בֶּן בִּכְרִ֖י מִן אַבְשָׁל֑וֹם אַ֠תָּה קַ֞ח אֶת עַבְדֵ֤י אֲדֹנֶ֙יךָ֙ וּרְדֹ֣ף אַחֲרָ֔יו פֶּן מָ֥צָא ל֛וֹ עָרִ֥ים בְּצֻר֖וֹת וְהִצִּ֥יל עֵינֵֽנוּ׃

נוסח הפסוק

MT

וַיֵּ֥לֶךְH3212 עֲמָשָׂ֖אH6021 לְהַזְעִ֣יקH2199 אֶתH853 יְהוּדָ֑הH3063 וייחרH3186 מִןH4480 הַמּוֹעֵ֖דH4150 אֲשֶׁ֥רH834 יְעָדֽוֹ׃H3259


המקור העברי

וַיֵּלֶךְ עֲמָשָׂא לְהַזְעִיק אֶת־יְהוּדָה [וַיִּיחֶר כ] (וַיֹּוחֶר ק) מִן־הַמֹּועֵד אֲשֶׁר יְעָדֹו׃ ס

עברית תעתיק שטרונג מורפולוגיה משמעות
וַ/יֵּ֥לֶךְ
va/i.Ye.lekh H3212 HC/Vqw3ms and/ he went
עֲמָשָׂ֖א
'a.ma.Sa' H6021 HNp Amasa
לְ/הַזְעִ֣יק
le./haz.'Ik H2199 HR/Vhc to/ summon
אֶת
'et- H853 HTo (obj.)
יְהוּדָ֑ה
ye.hu.Dah H3063 HNp Judah
[ו/ייחר כ] (וַ/יּ֕וֹחֶר ק)
[yâchar כ] (va/i.yi.cher ק) H3186 כ [HC/Vqw3ms כ] (Hc/Vhw3ms ק) (and/ he was delayed ק)
מִן
min- H4480 HR from
הַ/מּוֹעֵ֖ד
ha./mo.'Ed H4150 HTd/Ncmsa the/ appointed time
אֲשֶׁ֥ר
'a.Sher H834 HTr which
יְעָדֽ/וֹ
ye.'a.D/o H3259 HVqp3ms/Sp3ms he had appointed for/ him
הפניות שטרונג
  • H309 — אָחַר (ʼâchar, aw-khar'): שורש קדום; להתמהמה (כלומר להיוותר מאחור); ומכאן, במשתמע, לדחות ולהשתהות
  • H834 — אֲשֶׁר (ʼăsher, ash-er'): כינוי זיקה ראשוני (בכל מין ומספר); אֲשֶׁר: מי ש־, ש־, מה ש־, אשר; וכן (כתואר הפועל וכמילת חיבור) כאשר, במקום ש־, כיצד, מפני ש־, למען, וכדומה
  • H853 — אֵת (ʼêth, ayth): נראה כצורה מקוצרת של אוֹת (ʼôwth) [H226] במובן ההדגמתי של ישות; בעצם, עצמוּת (אך בדרך כלל משמש לציון מושא הפועל או מילת היחס באופן מוגדר יותר, במשמעות 'אף' או 'דהיינו')
  • H2199 — זָעַק (zâʻaq, zaw-ak'): שורש קדום; לצעוק בקול חד (מתוך מצוקה או סכנה); בהשאלה, (כמו כרוז) להכריז או לכנס בפומבי
  • H3063 — יְהוּדָה (Yᵉhûwdâh, yeh-hoo-daw'): מן יָדָה (yâdâh) [H3034]; מהולל; יהודה (או יְהוּדָה), שמם של חמישה ישראלים; וכן שם השבט שיצא מן הראשון שבהם, ושם נחלתו
  • H3186 — יָחַר (yâchar, yaw-khar'): שורש ראשוני; להתמהמה, לאחר
  • H3212 — יָלַךְ (yâlak, yaw-lak'): שורש ראשוני (השווה הָלַךְ (hâlak) [H1980]); לָלֶכֶת (כפשוטו או בהשאלה); בבניין הגורם, להוליך, לשאת (במשמעויות שונות)
  • H3259 — יָעַד (yâʻad, yaw-ad'): שורש ראשוני; לקבוע (בהסכמה או במינוי); ומכאן, להיוועד (בזמן קבוע), לזמן (לדין), לכוון (לכיוון או למקום מסוים), לארס (לנישואין)
  • H4150 — מוֹעֵד (môwʻêd, mo-ade'): או מֹעֵד (môʻêd); או (נקבה) מוֹעָדָה (môwʻâdâh); (דברי הימים ב 8:13), מן יָעַד (yâʻad) [H3259]; כפשוטו: קביעה, כלומר זמן קבוע או עונה; ובייחוד, חג; במשמעות מקובלת, שנה; מכאן, כינוס (המתכנס למטרה מוגדרת); במובן הטכני, העדה; ובהרחבה, מקום המפגש; וגם אות שנקבע מראש
  • H4480 — מִן (min, min): או מִנִּי (minnîy); או מִנֵּי (minnêy); (ריבוי סמיכות) (ישעיהו 30:11); עבור מֵן (mên) [H4482]; בעיקרו, חלק מן; ומכאן (כמילת יחס), מן או מתוך במובנים רבים
  • H6021 — עֲמָשָׂא (ʻĂmâsâʼ, am-aw-saw'): מן עָמַס (ʻâmaç) [H6006]; משא; עֲמָשָׂא, שמם של שני ישראלים
מראי מקום

הפניות צולבות לפסוק

הפניות הדדיות (2): שמואל א 20:35, שמואל ב 20:8

נושאים קשורים · מתורגם מאנגלית

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › שמואל ב › פרק 20 › פסוק 5