• H290 — אֲחִימַעַץ (ʼĂchîymaʻats, akh-ee-mah'-ats): מן אָח (ʼâch) [H251] ו מן המקבילה של מַעַץ (Maʻats) [H4619]; אח של חרון אף; אֲחִימַעַץ, שמם של שלושה ישראלים (EN)
• H310 — אַחַר (ʼachar, akh-ar'): מן אָחַר (ʼâchar) [H309]; בעיקרו של דבר, החלק האחורי; בדרך כלל משמש כתואר הפועל או כמילת חיבור, אחרי (במשמעויות שונות) (EN)
• H369 — אַיִן (ʼayin, ah'-yin): כאילו משורש קדום שמשמעו להיות לא-כלום או לא להתקיים; אַיִן, העדר קיום; בדרך כלל משמש כמילת שלילה (EN)
• H413 — אֵל (ʼêl, ale): (אך משמשת רק בצורה המקוצרת הסמיכותית אֶל (ʼel) ); חלקיק יסודי; כראוי, מציינת תנועה אל, אך משמשת לעתים גם למצב נייח, כלומר; אצל, עם או בקרב; ולעתים קרובות במשמעות כללית, אל (EN)
• H559 — אָמַר (ʼâmar, aw-mar'): שורש קדום; לומר, לאמור (בשימוש רחב ביותר) (EN)
• H589 — אֲנִי (ʼănîy, an-ee'): צורה מקוצרת של אָנֹכִי (ʼânôkîy) [H595]; אני (EN)
• H859 — אַתָּה (ʼattâh, at-taw'): או (מקוצר); אַתָּ (ʼattâ); או אַת (ʼath); נקבה (חריגה) לפעמים אַתִּי (ʼattîy); רבים זכר אַתֶּם (ʼattem); נקבה אַתֶּן (ʼatten); או אַתֵּנָה (ʼattênâh); או אַתֵּנָּה (ʼattênnâh); כינוי גוף ראשוני בגוף השני; אַתָּה ואותך, או (ברבים) אַתֶּם ואתכם (EN)
• H1121 — בֵּן (bên, bane): מן בָּנָה (bânâh) [H1129]; בן (כבונה שם המשפחה), במובן הרחב ביותר (של יחס מילולי ומושאל, לרבות נכד, נתין, אומה, תכונה או מצב וכדומה, כמו "אב" או "אח" וכדומה) (EN)
• H1309 — בְּשׂוֹרָה (bᵉsôwrâh, bes-o-raw'): או (מקוצר) בְּשֹׂרָה (bᵉsôrâh); נקבה של בָּשַׂר (bâsar) [H1319]; בשורה טובה; ומכאן, שכר על בשורה טובה (EN)
• H1571 — גַּם (gam, gam): בכיווץ משורש לא בשימוש שמשמעו לאסוף; במקורו: אסופה, צירוף; משמש רק כתואר הפועל — גם, אף, אפילו, אכן, אף כי; לעיתים קרובות נשנה כמילת זיקה מתאמת: גם... וגם (EN)
• H1961 — הָיָה (hâyâh, haw-yaw): שורש קדום (השווה הָוָא (hâvâʼ) [H1933]); להתקיים, כלומר להיות או להיעשות, לקרות (תמיד בהוראה מודגשת, ולא אוגד או פועל עזר בלבד) (EN)
• H2088 — זֶה (zeh, zeh): מילה קדומה; כינוי הרמז בזכר: זֶה או הַלָּה (EN)
• H3097 — יוֹאָב (Yôwʼâb, yo-awb'): מן יְהֹוָה (Yᵉhôvâh) [H3068] ומן אָב (ʼâb) [H1]; יהוה הוא אב; יוֹאָב, שמם של שלושה ישראלים (EN)
• H3254 — יָסַף (yâçaph, yaw-saf'): שורש ראשוני; להוסיף או להרבות (לעיתים קרובות בשימוש של תואר־פועל: להוסיף לעשות דבר, להמשיך לעשותו) (EN)
• H3569 — כּוּשִׁי (Kûwshîy, koo-shee'): בצורת שם ייחוס מ־כּוּשׁ (Kûwsh) [H3568]; כּוּשִׁי, או צאצא של כוש (EN)
• H4100 — מָה (mâh, maw): או מַה (mah); או מָ (mâ); או מַ (ma); גם מֶה (meh); חלקיק יסודי; במובן המדויק, מילת שאלה: מה? (ובכלל זה איך? מדוע? מתי?); אך גם מילת קריאה: מה! (ובכלל זה כמה!), או בהוראה סתמית: מה (ובכלל זה כל אשר, ואף בהוראת זיקה: אשר, מה ש־); לעיתים קרובות בא עם אותיות תחיליות במשמעויות תיאוריות או מקשרות שונות (EN)
• H4672 — מָצָא (mâtsâʼ, maw-tsaw'): שורש קדום; כפשוטו, לצאת אל, כלומר להופיע או להימצא; בפועל יוצא, להשיג, כלומר למצוא או לרכוש; בהשאלה, לקרות, לפגוש או להיות נוכח (EN)
• H4994 — נָא (nâʼ, naw): חלקיק ראשוני של זירוז ותחינה, שאפשר בדרך כלל לתרגמו; 'אָנָּא', 'נָא', 'עַתָּה' או 'אֵפוֹא'; נוספת על פי רוב לפעלים (בציווי או בעתיד), או למילות קריאה, ולעיתים לתואר פועל או למילת חיבור (EN)
• H5750 — עוֹד (ʻôwd, ode): או עֹד (ʻôd); מן עוּד (ʻûwd) [H5749]; בעיקרו, חזרה או המשך; משמש רק כתואר הפועל (עם מילת יחס או בלעדיה), שוב, שוב ושוב, עדיין, עוד (EN)
• H6659 — צָדוֹק (Tsâdôwq, tsaw-doke'): מ־צָדַק (tsâdaq) [H6663]; צדיק; צדוק, שמם של שמונה או תשעה ישראלים (EN)
• H7323 — רוּץ (rûwts, roots): שורש קדום; לרוץ (מכל סיבה שהיא, ובמיוחד להיחפז, למהר) (EN)

הפניות צולבות לפסוק

• מֹצֵֽאת — האיגרת אל הרומאים 1:28, האיגרת אל האפסים 5:4

הפניות הדדיות (5): שמואל א 3:6, שמואל ב 18:29, מלכים א 11:22, מלכים ב 2:17, דברי הימים א 5:34

נושאים קשורים · מתורגם מאנגלית

• Nave's: אֲחִימַעַץ; כושי; קריאות נבחרות