כתבי הקודש > שמואל א > פרק 3 > פסוק 5

שמואל א 3:5

← שמואל א 3:4	שמואל א 3:5 (MT)	שמואל א 3:6 →
וַיִּקְרָ֧א יְהוָ֛ה אֶל שְׁמוּאֵ֖ל וַיֹּ֥אמֶר הִנֵּֽנִי׃	וַיָּ֣רָץ אֶל עֵלִ֗י וַיֹּ֤אמֶר הִנְנִי֙ כִּֽי קָרָ֣אתָ לִּ֔י וַיֹּ֥אמֶר לֹֽא קָרָ֖אתִי שׁ֣וּב שְׁכָ֑ב וַיֵּ֖לֶךְ וַיִּשְׁכָּֽב׃	וַיֹּ֣סֶף יְהוָ֗ה קְרֹ֣א עוֹד֮ שְׁמוּאֵל֒ וַיָּ֤קָם שְׁמוּאֵל֙ וַיֵּ֣לֶךְ אֶל עֵלִ֔י וַיֹּ֣אמֶר הִנְנִ֔י כִּ֥י קָרָ֖אתָ לִ֑י וַיֹּ֛אמֶר לֹֽא קָרָ֥אתִי בְנִ֖י שׁ֥וּב שְׁכָֽב׃

נוסח הפסוק

MT

וַיָּ֣רָץ^H7323 אֶל^H413 עֵלִ֗י^H5941 וַיֹּ֤אמֶר^H559 הִנְנִי֙^H2005 כִּֽי^H3588 קָרָ֣אתָ^H7121 לִּ֔י וַיֹּ֥אמֶר^H559 לֹֽא^H3808 קָרָ֖אתִי^H7121 שׁ֣וּב^H7725 שְׁכָ֑ב^H7901 וַיֵּ֖לֶךְ^H3212 וַיִּשְׁכָּֽב׃^H7901

המקור העברי

וַיָּרָץ אֶל־עֵלִי וַיֹּאמֶר הִנְנִי כִּי־קָרָאתָ לִּי וַיֹּאמֶר לֹא־קָרָאתִי שׁוּב שְׁכָב וַיֵּלֶךְ וַיִּשְׁכָּב׃ ס

עברית	תעתיק	שטרונג	מורפולוגיה	משמעות
וַ/יָּ֣רָץ	va/i.Ya.rotz	H7323	HC/Vqw3ms	and/ he ran
אֶל	'el-	H413	HR	to
עֵלִ֗י	'e.Li	H5941	HNp	Eli
וַ/יֹּ֤אמֶר	va/i.Yo.mer	H559	HC/Vqw3ms	and/ he said
הִנְ/נִי֙	hi./Ni	H2005	HTm/Sp1cs	here (am)/ I
כִּֽי	ki-	H3588	HC	for
קָרָ֣אתָ	ka.Ra.ta	H7121	HVqp2ms	you summoned
לִּ֔/י	L/i		HR/Sp1cs	(to) (the)/ me
וַ/יֹּ֥אמֶר	va/i.Yo.mer	H559	HC/Vqw3ms	and/ he said
לֹֽא	lo'-	H3808	HTn	not
קָרָ֖אתִי	ka.Ra.ti	H7121	HVqp1cs	I summoned
שׁ֣וּב	shuv	H7725	HVqv2ms	return
שְׁכָ֑ב	she.Khav	H7901	HVqv2ms	lie down
וַ/יֵּ֖לֶךְ	va/i.Ye.lekh	H3212	HC/Vqw3ms	and/ he went
וַ/יִּשְׁכָּֽב	va/i.yish.Kav	H7901	HC/Vqw3ms	and/ he lay down

הפניות שטרונג

H413 — אֵל (ʼêl, ale): (אך משמשת רק בצורה המקוצרת הסמיכותית אֶל (ʼel) ); חלקיק יסודי; כראוי, מציינת תנועה אל, אך משמשת לעתים גם למצב נייח, כלומר; אצל, עם או בקרב; ולעתים קרובות במשמעות כללית, אל
H559 — אָמַר (ʼâmar, aw-mar'): שורש קדום; לומר, לאמור (בשימוש רחב ביותר)
H2005 — הֵן (hên, hane): מילית קדומה; הִנֵּה!; וגם (כהבעת תמיהה) אִם
H2009 — הִנֵּה (hinnêh, hin-nay'): הארכה של הֵן (hên) [H2005]; הִנֵּה!
H3212 — יָלַךְ (yâlak, yaw-lak'): שורש ראשוני (השווה הָלַךְ (hâlak) [H1980]); לָלֶכֶת (כפשוטו או בהשאלה); בבניין הגורם, להוליך, לשאת (במשמעויות שונות)
H3588 — כִּי (kîy, kee): מילית קדומה (הצורה המלאה של תחילית היחס) המציינת יחסי סיבה מכל סוג, קודמים או תוצאתיים; (במשתמע) בשימוש רחב מאוד כמילת חיבור או תואר הפועל של זיקה (כמפורט להלן); לעיתים קרובות משתנה במידה רבה על ידי מילות יחס אחרות הנספחות אליה
H3808 — לֹא (lôʼ, lo): או לוֹא (lôwʼ); או לֹה (lôh); (דברים 3:11), חלקיק קדום; לֹא (השלילה הפשוטה או המוחלטת); ומכאן, אַיִן; משמש לעיתים קרובות יחד עם מילות יחס וחלקיקים אחרים
H5941 — עֵלִי (ʻÊlîy, ay-lee'): מן עָלָה (ʻâlâh) [H5927]; רם; עֵלִי, כהן גדול ישראלי
H7121 — קָרָא (qârâʼ, kaw-raw'): שורש ראשוני (קרוב לוודאי זהה ל־קָרָא (qârâʼ) [H7122] בשל רעיון הפנייה אל אדם שנפגשים בו); לִקְרוֹא אל (כלומר, בדיוק המילה: לפנות בשם, אך משמש בשלל רחב של הוראות)
H7323 — רוּץ (rûwts, roots): שורש קדום; לרוץ (מכל סיבה שהיא, ובמיוחד להיחפז, למהר)
H7725 — שׁוּב (shûwb, shoob): שורש קדום; לשוב אחור (ומכאן, להתרחק), בבניין יוצא או עומד, במובן המילולי או המושאל (לאו דווקא מתוך רעיון של שיבה לנקודת המוצא); בדרך כלל לסגת; ולעיתים קרובות כתואר הפועל, שוב, עוד הפעם
H7901 — שָׁכַב (shâkab, shaw-kab'): שורש קדום; לשכב (למנוחה, למשכב אישה, למות או לכל מטרה אחרת)

מראי מקום

נושאים קשורים · מתורגם מאנגלית

Thompson Chain: בית; שמואל
Torrey’s: נביאים; חזונות
Nave's: קריאה; משרת המשיח (כומר/מטיף); נביאים; שמואל

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › שמואל א › פרק 3 › פסוק 5

שמואל א 3:5

תוכן עניינים

שמואל א 3:5

נוסח הפסוק

דיון / תובנות [עריכה]

הערות ומקורות [עריכה]

תפריט ניווט

שמואל א 3:5

שמואל א 3:5

נוסח הפסוק

דיון / תובנות [עריכה]

הערות ומקורות [עריכה]

תפריט ניווט

חיפוש