במדבר 14:39

מתוך 4Disciples
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
English EN  ·  Español ES  ·  Português PT  ·  עברית HE  ·  العربية AR  ·  Русский RU  ·  Deutsch DE  ·  Français FR  ·  中文 ZH  ·  தமிழ் TA

כתבי הקודש > במדבר > פרק 14 > פסוק 39

במדבר 14:39


← במדבר 14:38 במדבר 14:39 (MT) במדבר 14:40 →
וִיהוֹשֻׁ֣עַ בִּן נ֔וּן וְכָלֵ֖ב בֶּן יְפֻנֶּ֑ה חָיוּ֙ מִן הָאֲנָשִׁ֣ים הָהֵ֔ם הַֽהֹלְכִ֖ים לָת֥וּר אֶת הָאָֽרֶץ׃
וַיְדַבֵּ֤ר מֹשֶׁה֙ אֶת הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה אֶֽל כָּל בְּנֵ֖י יִשְׂרָאֵ֑ל וַיִּֽתְאַבְּל֥וּ הָעָ֖ם מְאֹֽד׃
וַיַּשְׁכִּ֣מוּ בַבֹּ֔קֶר וַיַּֽעֲל֥וּ אֶל רֹאשׁ הָהָ֖ר לֵאמֹ֑ר הִנֶּ֗נּוּ וְעָלִ֛ינוּ אֶל הַמָּק֛וֹם אֲשֶׁר אָמַ֥ר יְהוָ֖ה כִּ֥י חָטָֽאנוּ׃

נוסח הפסוק

MT

וַיְדַבֵּ֤רH1696 מֹשֶׁה֙H4872 אֶתH853 הַדְּבָרִ֣יםH1697 הָאֵ֔לֶּהH428 אֶֽלH413 כָּלH3605 בְּנֵ֖יH1121 יִשְׂרָאֵ֑לH3478 וַיִּֽתְאַבְּל֥וּH56 הָעָ֖םH5971 מְאֹֽד׃H3966


המקור העברי

וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶת־הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֶל־כָּל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיִּתְאַבְּלוּ הָעָם מְאֹד׃

עברית תעתיק שטרונג מורפולוגיה משמעות
וַ/יְדַבֵּ֤ר
va/y.da.Ber H1696 HC/Vpw3ms and/ he spoke
מֹשֶׁה֙
mo.Sheh H4872 HNp Moses
אֶת
'et- H853 HTo (obj.)
הַ/דְּבָרִ֣ים
ha./de.va.Rim H1697 HTd/Ncmpa the/ words
הָ/אֵ֔לֶּה
ha./'E.leh H428 HTd/Pdxcp (the)/ these
אֶֽל
'el- H413 HR to
כָּל
kol- H3605 HNcmsc all
בְּנֵ֖י
be.Nei H1121 HNcmpc (the) people of
יִשְׂרָאֵ֑ל
Yis.ra.'El H3478 HNp Israel
וַ/יִּֽתְאַבְּל֥וּ
va/i.yit.'a.be.Lu H56 HC/Vtw3mp and/ they mourned
הָ/עָ֖ם
ha./'Am H5971 HTd/Ncmsa the/ people
מְאֹֽד
me.'Od H3966 HD exceedingly
הפניות שטרונג
  • H56 — אָבַל (ʼâbal, aw-bal'): שורש קדום; לְקוֹנֵן, להתאבל
  • H413 — אֵל (ʼêl, ale): (אך משמשת רק בצורה המקוצרת הסמיכותית אֶל (ʼel) ); חלקיק יסודי; כראוי, מציינת תנועה אל, אך משמשת לעתים גם למצב נייח, כלומר; אצל, עם או בקרב; ולעתים קרובות במשמעות כללית, אל
  • H428 — אֵלֶּה (ʼêl-leh, ale'-leh): מורחב מ־אֵל (ʼêl) [H411]; אלה או אותם
  • H853 — אֵת (ʼêth, ayth): נראה כצורה מקוצרת של אוֹת (ʼôwth) [H226] במובן ההדגמתי של ישות; בעצם, עצמוּת (אך בדרך כלל משמש לציון מושא הפועל או מילת היחס באופן מוגדר יותר, במשמעות 'אף' או 'דהיינו')
  • H1121 — בֵּן (bên, bane): מן בָּנָה (bânâh) [H1129]; בן (כבונה שם המשפחה), במובן הרחב ביותר (של יחס מילולי ומושאל, לרבות נכד, נתין, אומה, תכונה או מצב וכדומה, כמו "אב" או "אח" וכדומה)
  • H1696 — דָבַר (dâbar, daw-bar'): שורש קדום; ייתכן שבמקורו: לסדר, לערוך; אך בשימוש מושאל (ביחס למילים), לדבר; ולעיתים רחוקות (במשמעות של הרס) להכניע
  • H1697 — דָּבָר (dâbâr, daw-baw'): מן דָבַר (dâbar) [H1696]; מילה; ומכאן, עניין (כדבר שמדובר בו) או חפץ; ובשימוש תוארי־פועלי, סיבה
  • H3478 — יִשְׂרָאֵל (Yisrâʼêl, yis-raw-ale'): מן שָׂרָה (sârâh) [H8280] ומן אֵל (ʼêl) [H410]; הוא ישרור כאלוהים; יִשְׂרָאֵל, שם סמלי של יעקב; וכן (בדרך כלל) של צאצאיו
  • H3605 — כֹּל (kôl, kole): או (ירמיהו 33:8) כּוֹל (kôwl); מן כָּלַל (kâlal) [H3634]; בעיקרו: השלם; ומכאן: כל, כל אחד או כל שהוא (ביחיד בלבד, אך לעיתים קרובות במשמעות רבים)
  • H3966 — מְאֹד (mᵉʼôd, meh-ode'): מן הזהה לאוּד (ʼûwd) [H181]; בדיוק, עוצמה, כלומר (עם מילת יחס או בלעדיה) בעוצמה; ומכאן במשתמע, כליל, במהירות וכדומה (לעיתים קרובות עם מילים אחרות כמילת הגברה או להבעת דרגת ההפלגה; ובייחוד כאשר היא נכפלת)
  • H4872 — מֹשֶׁה (Môsheh, mo-sheh'): מן מָשָׁה (mâshâh) [H4871]; הוצאה (מן המים), דהיינו ניצל; מֹשֶׁה, נותן התורה של ישראל
  • H5971 — עַם (ʻam, am): מן עָמַם (ʻâmam) [H6004]; עַם (כיחידה מקובצת); ובמיוחד שֵׁבֶט (כשבטי ישראל); ומכאן (בהוראה קיבוצית) חַיִל או בְּנֵי לְוָיָה; ובהשאלה — עֵדֶר
מראי מקום

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › במדבר › פרק 14 › פסוק 39