• H1696 — דָבַר (dâbar, daw-bar'): שורש קדום; ייתכן שבמקורו: לסדר, לערוך; אך בשימוש מושאל (ביחס למילים), לדבר; ולעיתים רחוקות (במשמעות של הרס) להכניע (EN)
• H2009 — הִנֵּה (hinnêh, hin-nay'): הארכה של הֵן (hên) [H2005]; הִנֵּה! (EN)
• H2441 — חֵךְ (chêk, khake): כנראה מן חָנַךְ (chânak) [H2596] במשמעות של טעימה; בעצם, החֵךְ או פנים הפה; מכאן, הפה עצמו (ככלי הדיבור, הטעם והנשיקה) (EN)
• H3956 — לָשׁוֹן (lâshôwn, law-shone'): או לָשֹׁן (lâshôn); גם (ברבים) נקבה לְשֹׁנָה (lᵉshônâh); מן לָשַׁן (lâshan) [H3960]; הלשון (של אדם או של בעלי חיים), בשימוש מילולי (ככלי הליקוק, האכילה או הדיבור) ובשימוש מושאל (דיבור, מטיל מתכת, לשון של אש, לשון ים) (EN)
• H4994 — נָא (nâʼ, naw): חלקיק ראשוני של זירוז ותחינה, שאפשר בדרך כלל לתרגמו; 'אָנָּא', 'נָא', 'עַתָּה' או 'אֵפוֹא'; נוספת על פי רוב לפעלים (בציווי או בעתיד), או למילות קריאה, ולעיתים לתואר פועל או למילת חיבור (EN)
• H6310 — פֶּה (peh, peh): מן פָּאָה (pâʼâh) [H6284]; הפה (ככלי הנשיפה), בין כפשוטו ובין בהשאלה (ובייחוד לשון דיבור); ובמובן מיוחד: פֶּה של חרב (להב), חלק או צד; ובתפקיד תואר הפועל (עם מילת יחס) — לפי, כפי (EN)
• H6605 — פָּתַח (pâthach, paw-thakh'): שורש ראשוני; לפתוח לרווחה (כפשוטו או בהשאלה); ובמיוחד: להתיר, להתחיל, לחרוש, לפתח (לחרות) (EN)

הפניות צולבות לפסוק

• אני — איוב 3:1, תהלים 78:2, הבשורה על פי מתי 5:2
• פִ֑י — איוב 31:30

הפניות הדדיות (3): איוב 34:3, איוב 35:16, האיגרת השנייה אל הקורינתים 6:11