כתבי הקודש > ירמיה > פרק 38 > פסוק 5

ירמיה 38:5

← ירמיה 38:4	ירמיה 38:5 (MT)	ירמיה 38:6 →
וַיֹּאמְר֨וּ הַשָּׂרִ֜ים אֶל הַמֶּ֗לֶךְ י֣וּמַת נָא֮ אֶת הָאִ֣ישׁ הַזֶּה֒ כִּֽי עַל כֵּ֡ן הֽוּא מְרַפֵּ֡א אֶת יְדֵי֩ אַנְשֵׁ֨י הַמִּלְחָמָ֜ה הַֽנִּשְׁאָרִ֣ים׀ בָּעִ֣יר הַזֹּ֗את וְאֵת֙ יְדֵ֣י כָל הָעָ֔ם לְדַבֵּ֣ר אֲלֵיהֶ֔ם כַּדְּבָרִ֖ים הָאֵ֑לֶּה כִּ֣י׀ הָאִ֣ישׁ הַזֶּ֗ה אֵינֶ֨נּוּ דֹרֵ֧שׁ לְשָׁל֛וֹם לָעָ֥ם הַזֶּ֖ה כִּ֥י אִם לְרָעָֽה׃	וַיֹּ֙אמֶר֙ הַמֶּ֣לֶךְ צִדְקִיָּ֔הוּ הִנֵּה ה֖וּא בְּיֶדְכֶ֑ם כִּֽי אֵ֣ין הַמֶּ֔לֶךְ יוּכַ֥ל אֶתְכֶ֖ם דָּבָֽר׃	וַיִּקְח֣וּ אֶֽת יִרְמְיָ֗הוּ וַיַּשְׁלִ֨כוּ אֹת֜וֹ אֶל הַבּ֣וֹר׀ מַלְכִּיָּ֣הוּ בֶן הַמֶּ֗לֶךְ אֲשֶׁר֙ בַּחֲצַ֣ר הַמַּטָּרָ֔ה וַיְשַׁלְּח֥וּ אֶֽת יִרְמְיָ֖הוּ בַּחֲבָלִ֑ים וּבַבּ֤וֹר אֵֽין מַ֙יִם֙ כִּ֣י אִם טִ֔יט וַיִּטְבַּ֥ע יִרְמְיָ֖הוּ בַּטִּֽיט׃

נוסח הפסוק

MT

וַיֹּ֙אמֶר֙^H559 הַמֶּ֣לֶךְ^H4428 צִדְקִיָּ֔הוּ^H6667 הִנֵּה^H2009 ה֖וּא^H1931 בְּיֶדְכֶ֑ם^H3027 כִּֽי^H3588 אֵ֣ין^H369 הַמֶּ֔לֶךְ^H4428 יוּכַ֥ל^H3201 אֶתְכֶ֖ם^H853 דָּבָֽר׃^H1697

המקור העברי

וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ צִדְקִיָּהוּ הִנֵּה־הוּא בְּיֶדְכֶם כִּי־אֵין הַמֶּלֶךְ יוּכַל אֶתְכֶם דָּבָר׃

עברית	תעתיק	שטרונג	מורפולוגיה	משמעות
וַ/יֹּ֨אמֶר֙	va/i.Yo.mer	H559	HC/Vqw3ms	and/ he said
הַ/מֶּ֣לֶךְ	ha./Me.lekh	H4428	HTd/Ncmsa	the/ king
צִדְקִיָּ֔הוּ	tzid.ki.Ya.hu	H6667	HNp	Zedekiah
הִנֵּה	hi.neh-	H2009	HTm	there!
ה֖וּא	hu'	H1931	HPp3ms	he
בְּ/יֶדְ/כֶ֑ם	be./yed./Khem	H3027	HR/Ncbsc/Sp2mp	(is) in/ hand/ your
כִּֽי	ki-	H3588	HC	for
אֵ֣ין	'ein	H369	HTn	not
הַ/מֶּ֔לֶךְ	ha./Me.lekh	H4428	HTd/Ncmsa	the/ king
יוּכַ֥ל	yu.Khal	H3201	HVqi3ms	he is able
אֶתְ/כֶ֖ם	'et./Khem	H853	HTo/Sp2mp	(obj.)/ you
דָּבָֽר	da.Var	H1697	HNcmsa	anything

הפניות שטרונג

H369 — אַיִן (ʼayin, ah'-yin): כאילו משורש קדום שמשמעו להיות לא-כלום או לא להתקיים; אַיִן, העדר קיום; בדרך כלל משמש כמילת שלילה
H559 — אָמַר (ʼâmar, aw-mar'): שורש קדום; לומר, לאמור (בשימוש רחב ביותר)
H853 — אֵת (ʼêth, ayth): נראה כצורה מקוצרת של אוֹת (ʼôwth) [H226] במובן ההדגמתי של ישות; בעצם, עצמוּת (אך בדרך כלל משמש לציון מושא הפועל או מילת היחס באופן מוגדר יותר, במשמעות 'אף' או 'דהיינו')
H1697 — דָּבָר (dâbâr, daw-baw'): מן דָבַר (dâbar) [H1696]; מילה; ומכאן, עניין (כדבר שמדובר בו) או חפץ; ובשימוש תוארי־פועלי, סיבה
H1931 — הוּא (hûwʼ, hoo): שצורת הנקבה שלו (מחוץ לחמישה חומשי תורה) היא הִיא (hîyʼ); מילה קדומה, כינוי גוף שלישי יחיד; הוא (היא או זה); מובע רק להדגשה או במשפט בלא פועל; וגם (בהוראה מחזקת) עצמו, או (במיוחד עם ה"א הידיעה) אותו הדבר; לעיתים (כמילת רמז) זה או ההוא; ולפרקים (במקום אוגד) הוא, הם
H2009 — הִנֵּה (hinnêh, hin-nay'): הארכה של הֵן (hên) [H2005]; הִנֵּה!
H3027 — יָד (yâd, yawd): מילה קדומה; יד (הפתוחה (המורה על כוח, אמצעי, כיוון וכדומה), להבדיל מן כַּף (kaph) [H3709], הסגורה); משמשת (כשם עצם, כתואר הפועל וכו') במגוון גדול של שימושים, הן מילוליים והן מושאלים, הן קרובים והן רחוקים (כדלהלן)
H3201 — יָכֹל (yâkôl, yaw-kole'): או (מלא יותר) יָכוֹל (yâkôwl); שורש ראשוני; לִיכוֹלֶת, לְהיות מסוגל, פשוטו כמשמעו (יכול, היה יכול) או במובן המוסרי (רשאי, עשוי)
H3588 — כִּי (kîy, kee): מילית קדומה (הצורה המלאה של תחילית היחס) המציינת יחסי סיבה מכל סוג, קודמים או תוצאתיים; (במשתמע) בשימוש רחב מאוד כמילת חיבור או תואר הפועל של זיקה (כמפורט להלן); לעיתים קרובות משתנה במידה רבה על ידי מילות יחס אחרות הנספחות אליה
H4428 — מֶלֶךְ (melek, meh'-lek): מן מָלַךְ (mâlak) [H4427]; מלך
H6667 — צִדְקִיָּה (Tsidqîyâh, tsid-kee-yaw'): או צִדְקִיָּהוּ (Tsidqîyâhûw); מ־צֶדֶק (tsedeq) [H6664] ו־יָהּ (Yâhh) [H3050]; צדקת יה; צדקיהו, שמם של שישה ישראלים

מראי מקום

הפניות צולבות לפסוק

כי — שמואל א 15:24, שמואל א 29:9, שמואל ב 3:39, שמואל ב 19:23, משלי 29:25, הבשורה על פי יוחנן 19:12-16

הפניות הדדיות (9): בראשית 16:6, שמות 23:2, יהושע 9:25, איוב 1:12, איוב 31:34, ירמיה 26:14, ירמיה 37:17, ירמיה 38:19, דניאל 6:17

נושאים קשורים · מתורגם מאנגלית

Torrey’s: רדיפות
Nave's: רדיפות; מושלים; צדקיהו

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › ירמיה › פרק 38 › פסוק 5

ירמיה 38:5

תוכן עניינים

ירמיה 38:5

נוסח הפסוק

דיון / תובנות [עריכה]

הערות ומקורות [עריכה]

תפריט ניווט

ירמיה 38:5

ירמיה 38:5

נוסח הפסוק

דיון / תובנות [עריכה]

הערות ומקורות [עריכה]

תפריט ניווט

חיפוש