כתבי הקודש > שמואל א > פרק 30 > פסוק 25

שמואל א 30:25

← שמואל א 30:24	שמואל א 30:25 (MT)	שמואל א 30:26 →
וּמִי֙ יִשְׁמַ֣ע לָכֶ֔ם לַדָּבָ֖ר הַזֶּ֑ה כִּ֞י כְּחֵ֣לֶק׀ הַיֹּרֵ֣ד בַּמִּלְחָמָ֗ה וּֽכְחֵ֛לֶק הַיֹּשֵׁ֥ב עַל הַכֵּלִ֖ים יַחְדָּ֥ו יַחֲלֹֽקוּ׃	וַיְהִ֕י מֵֽהַיּ֥וֹם הַה֖וּא וָמָ֑עְלָה וַיְשִׂמֶ֜הָ לְחֹ֤ק וּלְמִשְׁפָּט֙ לְיִשְׂרָאֵ֔ל עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃	וַיָּבֹ֤א דָוִד֙ אֶל צִ֣קְלַ֔ג וַיְשַׁלַּ֧ח מֵֽהַשָּׁלָ֛ל לְזִקְנֵ֥י יְהוּדָ֖ה לְרֵעֵ֣הוּ לֵאמֹ֑ר הִנֵּ֤ה לָכֶם֙ בְּרָכָ֔ה מִשְּׁלַ֖ל אֹיְבֵ֥י יְהוָֽה׃

נוסח הפסוק

MT

וַיְהִ֕י^H1961 מֵֽהַיּ֥וֹם^H3117 הַה֖וּא^H1931 וָמָ֑עְלָה^H4605 וַיְשִׂמֶ֜הָ^H7760 לְחֹ֤ק^H2706 וּלְמִשְׁפָּט֙^H4941 לְיִשְׂרָאֵ֔ל^H3478 עַ֖ד^H5704 הַיּ֥וֹם^H3117 הַזֶּֽה׃^H2088

המקור העברי

וַיְהִי מֵהַיֹּום הַהוּא וָמָעְלָה וַיְשִׂמֶהָ לְחֹק וּלְמִשְׁפָּט לְיִשְׂרָאֵל עַד הַיֹּום הַזֶּה׃ פ

עברית	תעתיק	שטרונג	מורפולוגיה	משמעות
וַ/יְהִ֕י	va/y.Hi	H1961	HC/Vqw3ms	and/ it was
מֵֽ/הַ/יּ֥וֹם	me./hai./Yom	H3117	HR/Td/Ncmsa	from/ the/ day
הַ/ה֖וּא	ha./Hu'	H1931	HTd/Pp3ms	(the)/ that
וָ/מָ֑עְלָ/ה	va./Ma.'e.la/h	H4605	HC/D/Sd	and/ on/ -wards
וַ/יְשִׂמֶ֜/הָ	va/y.si.Me./ha	H7760	HC/Vqw3ms/Sp3fs	and/ he made/ it
לְ/חֹ֤ק	le./Chok	H2706	HR/Ncmsa	into/ a statute
וּ/לְ/מִשְׁפָּט֙	u./le./mish.Pat	H4941	HC/R/Ncmsa	and/ into/ a judgment
לְ/יִשְׂרָאֵ֔ל	le./Yis.ra.'El	H3478	HR/Np	for/ Israel
עַ֖ד	'ad	H5704	HR	until
הַ/יּ֥וֹם	hai./Yom	H3117	HTd/Ncmsa	the/ day
הַ/זֶּֽה	ha./Zeh	H2088	HTd/Pdxms	(the)/ this

הפניות שטרונג

H1931 — הוּא (hûwʼ, hoo): שצורת הנקבה שלו (מחוץ לחמישה חומשי תורה) היא הִיא (hîyʼ); מילה קדומה, כינוי גוף שלישי יחיד; הוא (היא או זה); מובע רק להדגשה או במשפט בלא פועל; וגם (בהוראה מחזקת) עצמו, או (במיוחד עם ה"א הידיעה) אותו הדבר; לעיתים (כמילת רמז) זה או ההוא; ולפרקים (במקום אוגד) הוא, הם
H1961 — הָיָה (hâyâh, haw-yaw): שורש קדום (השווה הָוָא (hâvâʼ) [H1933]); להתקיים, כלומר להיות או להיעשות, לקרות (תמיד בהוראה מודגשת, ולא אוגד או פועל עזר בלבד)
H2088 — זֶה (zeh, zeh): מילה קדומה; כינוי הרמז בזכר: זֶה או הַלָּה
H2706 — חֹק (chôq, khoke): מן חָקַק (châqaq) [H2710]; חוק, תקנה; ומכאן, קצבה או דבר קצוב (של זמן, מרחב, כמות, עבודה או שימוש)
H3117 — יוֹם (yôwm, yome): משורש בלתי משומש שמשמעו להיות חם; יום (על שם שעות החום), בין במובן מילולי (מזריחת השמש עד שקיעתה, או משקיעה אחת לשקיעה שלאחריה) ובין במובן מושאל (פרק זמן המוגדר על ידי מונח נלווה), (משמש לעתים קרובות כתואר הפועל)
H3478 — יִשְׂרָאֵל (Yisrâʼêl, yis-raw-ale'): מן שָׂרָה (sârâh) [H8280] ומן אֵל (ʼêl) [H410]; הוא ישרור כאלוהים; יִשְׂרָאֵל, שם סמלי של יעקב; וכן (בדרך כלל) של צאצאיו
H4605 — מַעַל (maʻal, mah'al): מ־עָלָה (ʻâlâh) [H5927]; בעיקרו: החלק העליון; משמש רק כתואר הפועל עם תחילית — למעלה, מעל, ממעל, מלמעלה וכדומה
H4941 — מִשְׁפָּט (mishpâṭ, mish-pawt'): מן שָׁפַט (shâphaṭ) [H8199]; בעיקרו, פסק דין (לזכות או לחובה) הניתן בהליך שיפוטי, ובייחוד גזר דין או צו רשמי (על פי חוק אנושי או (של המשתתף) חוק אלוהי, של יחיד או של ציבור), ובכלל זה המעשה, המקום, התביעה, העבירה והעונש; ובמובן מופשט, צדק, ובכללו זכותו או זכות היתר של המשתתף (מכוח חוק או מכוח מנהג), ואף אופן וסגנון
H5704 — עַד (ʻad, ad): במובנו המדויק, כמו עַד (ʻad) [H5703] (משמש כמילת יחס, תואר הפועל או מילת קישור; במיוחד עם מילת יחס); עד כדי (או עד כמה, או כפי ש), בין במרחב (עד ל־) בין בזמן (במשך, בעוד, עד ש) ובין במידה (בשווה עם)
H7760 — שׂוּם (sûwm, soom): או שִׂים (sîym); שורש ראשוני; לָשִׂים (משמש בשלל רב של הקשרים: כפשוטו, בהשאלה, במשמע נגזר ובדרך של השמטה)

מראי מקום

הפניות צולבות לפסוק

וָמָ֑עְלָה — שמואל א 16:13

הפניות הדדיות (7): שמות 12:14, שמות 27:21, במדבר 15:15, במדבר 27:11, במדבר 31:27, יהושע 4:9, אסתר 9:27

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › שמואל א › פרק 30 › פסוק 25

שמואל א 30:25

תוכן עניינים

שמואל א 30:25

נוסח הפסוק

דיון / תובנות [עריכה]

הערות ומקורות [עריכה]

תפריט ניווט

שמואל א 30:25

שמואל א 30:25

נוסח הפסוק

דיון / תובנות [עריכה]

הערות ומקורות [עריכה]

תפריט ניווט

חיפוש