שמואל א 29:4

מתוך 4Disciples
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
English EN  ·  Español ES  ·  Português PT  ·  עברית HE  ·  العربية AR  ·  Русский RU  ·  Deutsch DE  ·  Français FR  ·  中文 ZH  ·  தமிழ் TA

כתבי הקודש > שמואל א > פרק 29 > פסוק 4

שמואל א 29:4


← שמואל א 29:3 שמואל א 29:4 (MT) שמואל א 29:5 →
וַיֹּֽאמְרוּ֙ שָׂרֵ֣י פְלִשְׁתִּ֔ים מָ֖ה הָעִבְרִ֣ים הָאֵ֑לֶּה וַיֹּ֨אמֶר אָכִ֜ישׁ אֶל שָׂרֵ֣י פְלִשְׁתִּ֗ים הֲלֽוֹא זֶ֨ה דָוִ֜ד עֶ֣בֶד׀ שָׁא֣וּל מֶֽלֶךְ יִשְׂרָאֵ֗ל אֲשֶׁ֨ר הָיָ֤ה אִתִּי֙ זֶ֤ה יָמִים֙ אוֹ זֶ֣ה שָׁנִ֔ים וְלֹֽא מָצָ֤אתִי בוֹ֙ מְא֔וּמָה מִיּ֥וֹם נָפְל֖וֹ עַד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃
וַיִּקְצְפ֨וּ עָלָ֜יו שָׂרֵ֣י פְלִשְׁתִּ֗ים וַיֹּ֣אמְרוּ לוֹ֩ שָׂרֵ֨י פְלִשְׁתִּ֜ים הָשֵׁ֣ב אֶת הָאִ֗ישׁ וְיָשֹׁב֙ אֶל מְקוֹמוֹ֙ אֲשֶׁ֣ר הִפְקַדְתּ֣וֹ שָׁ֔ם וְלֹֽא יֵרֵ֤ד עִמָּ֙נוּ֙ בַּמִּלְחָמָ֔ה וְלֹא יִֽהְיֶה לָּ֥נוּ לְשָׂטָ֖ן בַּמִּלְחָמָ֑ה וּבַמֶּ֗ה יִתְרַצֶּ֥ה זֶה֙ אֶל אֲדֹנָ֔יו הֲל֕וֹא בְּרָאשֵׁ֖י הָאֲנָשִׁ֥ים הָהֵֽם׃
הֲלוֹא זֶ֣ה דָוִ֔ד אֲשֶׁ֧ר יַעֲנוּ ל֛וֹ בַּמְּחֹל֖וֹת לֵאמֹ֑ר הִכָּ֤ה שָׁאוּל֙ בַּֽאֲלָפָ֔יו וְדָוִ֖ד ברבבתו

נוסח הפסוק

MT

וַיִּקְצְפ֨וּH7107 עָלָ֜יוH5921 שָׂרֵ֣יH8269 פְלִשְׁתִּ֗יםH6430 וַיֹּ֣אמְרוּH559 לוֹ֩ שָׂרֵ֨יH8269 פְלִשְׁתִּ֜יםH6430 הָשֵׁ֣בH7725 אֶתH853 הָאִ֗ישׁH376 וְיָשֹׁב֙H7725 אֶלH413 מְקוֹמוֹ֙H4725 אֲשֶׁ֣רH834 הִפְקַדְתּ֣וֹH6485 שָׁ֔םH8033 וְלֹֽאH3808 יֵרֵ֤דH3381 עִמָּ֙נוּ֙H5973 בַּמִּלְחָמָ֔הH4421 וְלֹאH3808 יִֽהְיֶהH1961 לָּ֥נוּ לְשָׂטָ֖ןH7854 בַּמִּלְחָמָ֑הH4421 וּבַמֶּ֗הH4100 יִתְרַצֶּ֥הH7521 זֶה֙H2088 אֶלH413 אֲדֹנָ֔יוH113 הֲל֕וֹאH3808 בְּרָאשֵׁ֖יH7218 הָאֲנָשִׁ֥יםH376 הָהֵֽם׃H1992


המקור העברי

וַיִּקְצְפוּ עָלָיו שָׂרֵי פְלִשְׁתִּים וַיֹּאמְרוּ לֹו שָׂרֵי פְלִשְׁתִּים הָשֵׁב אֶת־הָאִישׁ וְיָשֹׁב אֶל־מְקֹומֹו אֲשֶׁר הִפְקַדְתֹּו שָׁם וְלֹא־יֵרֵד עִמָּנוּ בַּמִּלְחָמָה וְלֹא־יִהְיֶה־לָּנוּ לְשָׂטָן בַּמִּלְחָמָה וּבַמֶּה יִתְרַצֶּה זֶה אֶל־אֲדֹנָיו הֲלֹוא בְּרָאשֵׁי הָאֲנָשִׁים הָהֵם׃

עברית תעתיק שטרונג מורפולוגיה משמעות
וַ/יִּקְצְפ֨וּ
va/i.yik.tze.Fu H7107 HC/Vqw3mp and/ they were angry
עָלָ֜י/ו
'a.La/v H5921 HR/Sp3ms towards/ him
שָׂרֵ֣י
sa.Rei H8269 HNcmpc (the) commanders of
פְלִשְׁתִּ֗ים
fe.lish.Tim H6430 HNgmpa (the) Philistines
וַ/יֹּ֣אמְרוּ
va/i.Yo.me.ru H559 HC/Vqw3mp and/ they said
ל/וֹ֩
l/o HR/Sp3ms to (the)/ him
שָׂרֵ֨י
sa.Rei H8269 HNcmpc (the) commanders of
פְלִשְׁתִּ֜ים
fe.lish.Tim H6430 HNgmpa (the) Philistines
הָשֵׁ֣ב
ha.Shev H7725 HVhv2ms send back
אֶת
'et- H853 HTo (obj.)
הָ/אִ֗ישׁ
ha./'Ish H376 HTd/Ncmsa the/ man
וְ/יָשֹׁב֙
ve./ya.Sho H7725 HC/Vqj3ms so/ may he return
אֶל
'el- H413 HR to
מְקוֹמ/וֹ֙
me.ko.M/o H4725 HNcmsc/Sp3ms place/ his
אֲשֶׁ֣ר
'a.Sher H834 HTr where
הִפְקַדְתּ֣/וֹ
hif.kad.T/o H6485 HVhp2ms/Sp3ms you assigned/ him
שָׁ֔ם
Sham H8033 HD there
וְ/לֹֽא
ve./lo'- H3808 HC/Tn and/ not
יֵרֵ֤ד
ye.Red H3381 HVqi3ms he will go down
עִמָּ֨/נוּ֙
'i.Ma./nu H5973 HR/Sp1cp with/ us
בַּ/מִּלְחָמָ֔ה
ba./mil.cha.Mah H4421 HRd/Ncfsa in the/ battle
וְ/לֹא
ve./lo'- H3808 HC/Tn and/ not
יִֽהְיֶה
yih.yeh- H1961 HVqi3ms he will become
לָּ֥/נוּ
La./nu HR/Sp1cp of/ us
לְ/שָׂטָ֖ן
le./sa.Tan H7854 HR/Ncmsa (into)/ an adversary
בַּ/מִּלְחָמָ֑ה
ba./mil.cha.Mah H4421 HRd/Ncfsa in the/ battle
וּ/בַ/מֶּ֗ה
u./va./Meh H4100 HC/R/Ti and/ (in)/ how?
יִתְרַצֶּ֥ה
yit.ra.Tzeh H7521 HVti3ms will he make himself acceptable
זֶה֙
zeh H2088 HPdxms this one
אֶל
'el- H413 HR to
אֲדֹנָ֔י/ו
'a.do.Na/v H113 HNcmpc/Sp3ms master(s)/ his
הֲ/ל֕וֹא
ha./Lo' H3808 HTi/Tn ¿/ not
בְּ/רָאשֵׁ֖י
be./ra.Shei H7218 HR/Ncmpc by/ (the) heads of
הָ/אֲנָשִׁ֥ים
ha./'a.na.Shim H376 HTd/Ncmpa the/ men
הָ/הֵֽם
ha./Hem H1992 HTd/Pp3mp (the)/ those
הפניות שטרונג
  • H113 — אָדוֹן (ʼâdôwn, aw-done'): או (מקוצר) אָדֹן (ʼâdôn); משורש בלתי־מתועד (שמשמעותו לשלוט); ריבון, כלומר שליט (אנושי או אלוהי)
  • H376 — אִישׁ (ʼîysh, eesh): קיצור של אֱנוֹשׁ (ʼĕnôwsh) [H582] (או אולי דווקא משורש בלתי־משומש שמשמעותו להיות קיים); איש, כפרט או כזכר; משמש לעיתים קרובות כלוואי למונח מסוים יותר (ובמקרים כאלה תכופות אינו בא לידי ביטוי בתרגום)
  • H413 — אֵל (ʼêl, ale): (אך משמשת רק בצורה המקוצרת הסמיכותית אֶל (ʼel) ); חלקיק יסודי; כראוי, מציינת תנועה אל, אך משמשת לעתים גם למצב נייח, כלומר; אצל, עם או בקרב; ולעתים קרובות במשמעות כללית, אל
  • H559 — אָמַר (ʼâmar, aw-mar'): שורש קדום; לומר, לאמור (בשימוש רחב ביותר)
  • H582 — אֱנוֹשׁ (ʼĕnôwsh, en-oshe'): מ־אָנַשׁ (ʼânash) [H605]; כראוי, בן־תמותה (ולפיכך שונה מן אָדָם (ʼâdâm) [H120] המכובד יותר); מכאן; אדם באופן כללי (ביחיד או כשם קיבוצי)
  • H834 — אֲשֶׁר (ʼăsher, ash-er'): כינוי זיקה ראשוני (בכל מין ומספר); אֲשֶׁר: מי ש־, ש־, מה ש־, אשר; וכן (כתואר הפועל וכמילת חיבור) כאשר, במקום ש־, כיצד, מפני ש־, למען, וכדומה
  • H853 — אֵת (ʼêth, ayth): נראה כצורה מקוצרת של אוֹת (ʼôwth) [H226] במובן ההדגמתי של ישות; בעצם, עצמוּת (אך בדרך כלל משמש לציון מושא הפועל או מילת היחס באופן מוגדר יותר, במשמעות 'אף' או 'דהיינו')
  • H1961 — הָיָה (hâyâh, haw-yaw): שורש קדום (השווה הָוָא (hâvâʼ) [H1933]); להתקיים, כלומר להיות או להיעשות, לקרות (תמיד בהוראה מודגשת, ולא אוגד או פועל עזר בלבד)
  • H1992 — הֵם (hêm, haym): או (בהארכה) הֵמָּה (hêmmâh); זכר רבים מן הֲלַךְ (hălak) [H1981]; הם (משמש רק כשיש הדגשה)
  • H2088 — זֶה (zeh, zeh): מילה קדומה; כינוי הרמז בזכר: זֶה או הַלָּה
  • H3381 — יָרַד (yârad, yaw-rad'): שורש קדום; לָרֶדֶת (כמשמעו, ללכת מטה; או בדרך המקובלת אל אזור נמוך יותר, כגון החוף, גבול, האויב וכדומה; או בהשאלה, ליפול); ובבניין הגורם, להוריד (בכל השימושים שנמנו לעיל)
  • H3808 — לֹא (lôʼ, lo): או לוֹא (lôwʼ); או לֹה (lôh); (דברים 3:11), חלקיק קדום; לֹא (השלילה הפשוטה או המוחלטת); ומכאן, אַיִן; משמש לעיתים קרובות יחד עם מילות יחס וחלקיקים אחרים
  • H4100 — מָה (mâh, maw): או מַה (mah); או מָ (mâ); או מַ (ma); גם מֶה (meh); חלקיק יסודי; במובן המדויק, מילת שאלה: מה? (ובכלל זה איך? מדוע? מתי?); אך גם מילת קריאה: מה! (ובכלל זה כמה!), או בהוראה סתמית: מה (ובכלל זה כל אשר, ואף בהוראת זיקה: אשר, מה ש־); לעיתים קרובות בא עם אותיות תחיליות במשמעויות תיאוריות או מקשרות שונות
  • H4421 — מִלְחָמָה (milchâmâh, mil-khaw-maw'): מן לָחַם (lâcham) [H3898] (במשמעות של לחימה); קרב (כלומר ההיתקלות בשדה המערכה); בדרך כלל, מלחמה (כלומר לוחמה)
  • H4725 — מָקוֹם (mâqôwm, maw-kome'): או מָקֹם (mâqôm); גם (נקבה) מְקוֹמָה (mᵉqôwmâh); או מְקֹמָה (mᵉqômâh); מן קוּם (qûwm) [H6965]; בְּמַשְׁמָעוּת המדויקת: עמידה, כלומר נקודה; אך משמש בהרחבה לציון מקום (כללי או מסוים); וכן (בהשאלה) לציון מצב (של הגוף או של הנפש)
  • H5921 — עַל (ʻal, al): כראוי, זהה ל־עַל (ʻal) [H5920] המשמש כמילת יחס (ביחיד או ברבים לעיתים קרובות עם תחילית, או כמילת קישור עם חלקיק בעקבותיה); מעל, על גבי, על, או נגד (אם כי ביחס אחרון זה תמיד מתוך היבט של מלמעלה למטה), במגוון רחב של שימושים
  • H5973 — עִם (ʻim, eem): מן עָמַם (ʻâmam) [H6004]; תואר פועל או מילת יחס: עִם (כלומר בְּצֵרוּף עִם), בשימושים מגוונים; ובמיוחד — בְּשָׁוֶה עִם; לעיתים קרובות עם תחילית של מילת יחס (ואז בדרך כלל אינה באה לידי ביטוי באנגלית)
  • H6430 — פְּלִשְׁתִּי (Pᵉlishtîy, pel-ish-tee'): בצורת שיוך אזורי מן פְּלֶשֶׁת (Pᵉlesheth) [H6429]; פְּלִשְׁתִּי, כלומר תושב פְּלֶשֶׁת
  • H6485 — פָּקַד (pâqad, paw-kad'): שורש ראשוני; לפקוד (בכוונה טובה או עוינת); ובהשאלה: לפקח, למנות, להטיל תפקיד, לדאוג ל־, להיווכח בחסרונו, להפקיד וכדומה
  • H7107 — קָצַף (qâtsaph, kaw-tsaf'): שורש ראשוני; להתבקע ולהישבר, כלומר (בהשאלה) להתפרץ בזעם
  • H7218 — רֹאשׁ (rôʼsh, roshe): משורש בלתי משומש שמשמעותו כנראה לנער; הראש (בהיותו הנוח ביותר להינוע), בין כפשוטו ובין בהשאלה (בשימושים רבים: של מקום, של זמן, של מעלה וכו')
  • H7521 — רָצָה (râtsâh, raw-tsaw'): שורש קדום; לרצות ב־, לחפוץ ב־; ובמובן מסוים: לפרוע חוב, לרצות חוב
  • H7725 — שׁוּב (shûwb, shoob): שורש קדום; לשוב אחור (ומכאן, להתרחק), בבניין יוצא או עומד, במובן המילולי או המושאל (לאו דווקא מתוך רעיון של שיבה לנקודת המוצא); בדרך כלל לסגת; ולעיתים קרובות כתואר הפועל, שוב, עוד הפעם
  • H7854 — שָׂטָן (sâṭân, saw-tawn'): מן שָׂטַן (sâṭan) [H7853]; מתנגד, יריב; ובמיוחד (עם ה"א הידיעה) השטן, אויבו הראשי של הטוב
  • H8033 — שָׁם (shâm, shawm): מילית קדומה (אולי מכינוי הזיקה, אֲשֶׁר (ʼăsher) [H834]); שָׁם (ובהשאלה לזמן) אָז; ולעיתים קרובות לשם, או משם
  • H8269 — שַׂר (sar, sar): מן שָׂרַר (sârar) [H8323]; אדם העומד בראש (מכל דרגה או מעמד)
מראי מקום

הפניות צולבות לפסוק

הפניות הדדיות (4): שמואל א 29:9, שמואל ב 3:25, דברי הימים א 19:3, תהלים 56:2

נושאים קשורים · מתורגם מאנגלית

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › שמואל א › פרק 29 › פסוק 4