כתבי הקודש > שמואל א > פרק 22 > פסוק 21

שמואל א 22:21

← שמואל א 22:20	שמואל א 22:21 (MT)	שמואל א 22:22 →
וַיִּמָּלֵ֣ט בֵּן אֶחָ֗ד לַאֲחִימֶ֙לֶךְ֙ בֶּן אֲחִט֔וּב וּשְׁמ֖וֹ אֶבְיָתָ֑ר וַיִּבְרַ֖ח אַחֲרֵ֥י דָוִֽד׃	וַיַּגֵּ֥ד אֶבְיָתָ֖ר לְדָוִ֑ד כִּ֚י הָרַ֣ג שָׁא֔וּל אֵ֖ת כֹּהֲנֵ֥י יְהוָֽה׃	וַיֹּ֨אמֶר דָּוִ֜ד לְאֶבְיָתָ֗ר יָדַ֜עְתִּי בַּיּ֤וֹם הַהוּא֙ כִּֽי שָׁם֙ דויג הָאֲדֹמִ֔י כִּֽי הַגֵּ֥ד יַגִּ֖יד לְשָׁא֑וּל אָנֹכִ֣י סַבֹּ֔תִי בְּכָל נֶ֖פֶשׁ בֵּ֥ית אָבִֽיךָ׃

נוסח הפסוק

MT

וַיַּגֵּ֥ד^H5046 אֶבְיָתָ֖ר^H54 לְדָוִ֑ד^H1732 כִּ֚י^H3588 הָרַ֣ג^H2026 שָׁא֔וּל^H7586 אֵ֖ת^H853 כֹּהֲנֵ֥י^H3548 יְהוָֽה׃^H3068

המקור העברי

וַיַּגֵּד אֶבְיָתָר לְדָוִד כִּי הָרַג שָׁאוּל אֵת כֹּהֲנֵי יְהוָה׃

עברית	תעתיק	שטרונג	מורפולוגיה	משמעות
וַ/יַּגֵּ֥ד	va/i.ya.Ged	H5046	HC/Vhw3ms	and/ he told
אֶבְיָתָ֖ר	'ev.ya.Tar	H54	HNp	Abiathar
לְ/דָוִ֑ד	le./da.Vid	H1732	HR/Np	to/ David
כִּ֚י	ki	H3588	HC	that
הָרַ֣ג	ha.Rag	H2026	HVqp3ms	he had killed
שָׁא֔וּל	sha.'Ul	H7586	HNp	Saul
אֵ֖ת	'et	H853	HTo	(obj.)
כֹּהֲנֵ֥י	ko.ha.Nei	H3548	HNcmpc	(the) priests of
יְהוָֽה	Yah.weh	H3068	HNp	Yahweh

הפניות שטרונג

H54 — אֶבְיָתָר (ʼEbyâthâr, ab-yaw-thawr'): צורה מקוצרת של אָב (ʼâb) [H1] ושל יָתַר (yâthar) [H3498]; אבי שפע (כלומר, נדיב); אביתר, איש ישראלי
H853 — אֵת (ʼêth, ayth): נראה כצורה מקוצרת של אוֹת (ʼôwth) [H226] במובן ההדגמתי של ישות; בעצם, עצמוּת (אך בדרך כלל משמש לציון מושא הפועל או מילת היחס באופן מוגדר יותר, במשמעות 'אף' או 'דהיינו')
H1732 — דָּוִד (Dâvid, daw-veed'): לעיתים נדירות (בכתיב מלא); דָּוִיד (Dâvîyd); מאותו מקור כמו דּוֹד (dôwd) [H1730]; אהוב; דוד, בנו הצעיר של ישי
H2026 — הָרַג (hârag, haw-rag'): שורש קדום; להכות מתוך כוונה להמית
H3068 — יְהֹוָה (Yᵉhôvâh, yeh-ho-vaw'): מן הָיָה (hâyâh) [H1961]; (ה)קיים מעצמו או הנצחי; יהוה, שם האל הלאומי של עם ישראל
H3548 — כֹּהֵן (kôhên, ko-hane'): בינוני פעיל של כָּהַן (kâhan) [H3547]; מילולית: המשמש בקודש, כהן; וכן (בדרך כבוד) כהן מכהן בפועל (אף שהוא הדיוט)
H3588 — כִּי (kîy, kee): מילית קדומה (הצורה המלאה של תחילית היחס) המציינת יחסי סיבה מכל סוג, קודמים או תוצאתיים; (במשתמע) בשימוש רחב מאוד כמילת חיבור או תואר הפועל של זיקה (כמפורט להלן); לעיתים קרובות משתנה במידה רבה על ידי מילות יחס אחרות הנספחות אליה
H5046 — נָגַד (nâgad, naw-gad'): שורש קדום; בדיוק: להיות מול, כלומר לעמוד בבירור אל מול; ומכאן (בבניין הגורם), לגלות, להראות; ובהשאלה, להודיע (תמיד בעל פה לאדם הנוכח); ובמובן המיוחד, לחשוף, לנבא, להסביר, להלל
H7586 — שָׁאוּל (Shâʼûwl, shaw-ool'): בינוני סביל של שָׁאַל (shâʼal) [H7592]; נשאל; שאול, שמם של אדומי אחד ושל שני ישראלים

מראי מקום

הפניות הדדיות (3): שמואל א 2:33, שמואל א 30:7, איוב 1:15

נושאים קשורים · מתורגם מאנגלית

Nave's: אֶבְיָתָר; אחימלך

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › שמואל א › פרק 22 › פסוק 21

שמואל א 22:21

תוכן עניינים

שמואל א 22:21

נוסח הפסוק

דיון / תובנות [עריכה]

הערות ומקורות [עריכה]

תפריט ניווט

שמואל א 22:21

שמואל א 22:21

נוסח הפסוק

דיון / תובנות [עריכה]

הערות ומקורות [עריכה]

תפריט ניווט

חיפוש