שמואל א 18:16

מתוך 4Disciples
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
English EN  ·  Español ES  ·  Português PT  ·  עברית HE  ·  العربية AR  ·  Русский RU  ·  Deutsch DE  ·  Français FR  ·  中文 ZH  ·  தமிழ் TA

כתבי הקודש > שמואל א > פרק 18 > פסוק 16

שמואל א 18:16


← שמואל א 18:15 שמואל א 18:16 (MT) שמואל א 18:17 →
וַיַּ֣רְא שָׁא֔וּל אֲשֶׁר ה֖וּא מַשְׂכִּ֣יל מְאֹ֑ד וַיָּ֖גָר מִפָּנָֽיו׃
וְכָל יִשְׂרָאֵל֙ וִיהוּדָ֔ה אֹהֵ֖ב אֶת דָּוִ֑ד כִּֽי ה֛וּא יוֹצֵ֥א וָבָ֖א לִפְנֵיהֶֽם׃
וַיֹּ֨אמֶר שָׁא֜וּל אֶל דָּוִ֗ד הִנֵּה֩ בִתִּ֨י הַגְּדוֹלָ֤ה מֵרַב֙ אֹתָהּ֙ אֶתֶּן לְךָ֣ לְאִשָּׁ֔ה אַ֚ךְ הֱיֵה לִּ֣י לְבֶן חַ֔יִל וְהִלָּחֵ֖ם מִלְחֲמ֣וֹת יְהוָ֑ה וְשָׁא֣וּל אָמַ֗ר אַל תְּהִ֤י יָדִי֙ בּ֔וֹ וּתְהִי ב֖וֹ יַד פְּלִשְׁתִּֽים׃

נוסח הפסוק

MT

וְכָלH3605 יִשְׂרָאֵל֙H3478 וִיהוּדָ֔הH3063 אֹהֵ֖בH157 אֶתH853 דָּוִ֑דH1732 כִּֽיH3588 ה֛וּאH1931 יוֹצֵ֥אH3318 וָבָ֖אH935 לִפְנֵיהֶֽם׃H6440


המקור העברי

וְכָל־יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה אֹהֵב אֶת־דָּוִד כִּי־הוּא יֹוצֵא וָבָא לִפְנֵיהֶם׃ פ

עברית תעתיק שטרונג מורפולוגיה משמעות
וְ/כָל
ve./khol H3605 HC/Ncmsc and/ all
יִשְׂרָאֵל֙
Yis.ra.'El H3478 HNp Israel
וִ/יהוּדָ֔ה
vi./hu.Dah H3063 HC/Np and/ Judah
אֹהֵ֖ב
'o.Hev H157 HVqrmsa (were) loving
אֶת
'et- H853 HTo (obj.)
דָּוִ֑ד
da.Vid H1732 HNp David
כִּֽי
ki- H3588 HC for
ה֛וּא
hu' H1931 HPp3ms he
יוֹצֵ֥א
yo.Tze' H3318 HVqrmsa (was) going out
וָ/בָ֖א
va./Va' H935 HC/Vqrmsa and/ (was) coming
לִ/פְנֵי/הֶֽם
li/f.nei./Hem H6440 HR/Ncbpc/Sp3mp (to)/ before/ them
הפניות שטרונג
  • H157 — אָהַב (ʼâhab, aw-hab'): או אָהֵב (ʼâhêb) ; שורש ראשוני; לחוש חיבה כלפי (במובן המיני או בכל מובן אחר), לאהוב
  • H853 — אֵת (ʼêth, ayth): נראה כצורה מקוצרת של אוֹת (ʼôwth) [H226] במובן ההדגמתי של ישות; בעצם, עצמוּת (אך בדרך כלל משמש לציון מושא הפועל או מילת היחס באופן מוגדר יותר, במשמעות 'אף' או 'דהיינו')
  • H935 — בּוֹא (bôwʼ, bo): שורש קדום; לָלֶכֶת אוֹ לָבוֹא (במגוון רחב של שימושים)
  • H1732 — דָּוִד (Dâvid, daw-veed'): לעיתים נדירות (בכתיב מלא); דָּוִיד (Dâvîyd); מאותו מקור כמו דּוֹד (dôwd) [H1730]; אהוב; דוד, בנו הצעיר של ישי
  • H1931 — הוּא (hûwʼ, hoo): שצורת הנקבה שלו (מחוץ לחמישה חומשי תורה) היא הִיא (hîyʼ); מילה קדומה, כינוי גוף שלישי יחיד; הוא (היא או זה); מובע רק להדגשה או במשפט בלא פועל; וגם (בהוראה מחזקת) עצמו, או (במיוחד עם ה"א הידיעה) אותו הדבר; לעיתים (כמילת רמז) זה או ההוא; ולפרקים (במקום אוגד) הוא, הם
  • H3063 — יְהוּדָה (Yᵉhûwdâh, yeh-hoo-daw'): מן יָדָה (yâdâh) [H3034]; מהולל; יהודה (או יְהוּדָה), שמם של חמישה ישראלים; וכן שם השבט שיצא מן הראשון שבהם, ושם נחלתו
  • H3318 — יָצָא (yâtsâʼ, yaw-tsaw'): שורש קדום; לָצֵאת (ובבניין הגורם: לְהוֹצִיא), במגוון רחב מאוד של שימושים, כפשוטו וכהשאלה, במישרין ובעקיפין
  • H3478 — יִשְׂרָאֵל (Yisrâʼêl, yis-raw-ale'): מן שָׂרָה (sârâh) [H8280] ומן אֵל (ʼêl) [H410]; הוא ישרור כאלוהים; יִשְׂרָאֵל, שם סמלי של יעקב; וכן (בדרך כלל) של צאצאיו
  • H3588 — כִּי (kîy, kee): מילית קדומה (הצורה המלאה של תחילית היחס) המציינת יחסי סיבה מכל סוג, קודמים או תוצאתיים; (במשתמע) בשימוש רחב מאוד כמילת חיבור או תואר הפועל של זיקה (כמפורט להלן); לעיתים קרובות משתנה במידה רבה על ידי מילות יחס אחרות הנספחות אליה
  • H3605 — כֹּל (kôl, kole): או (ירמיהו 33:8) כּוֹל (kôwl); מן כָּלַל (kâlal) [H3634]; בעיקרו: השלם; ומכאן: כל, כל אחד או כל שהוא (ביחיד בלבד, אך לעיתים קרובות במשמעות רבים)
  • H6440 — פָּנִים (pânîym, paw-neem'): ריבוי (אך תמיד ביחיד) של שם עצם שאינו בשימוש פָּנֶה (pâneh); מן פָּנָה (pânâh) [H6437]); הפנים (כחלק הפונה); משמש בשלל רב של שימושים (כפשוטו ובהשאלה); וכן (עם תחילית של מילת יחס) כמילת יחס (לפני וכדומה)
מראי מקום

הפניות צולבות לפסוק

הפניות הדדיות (2): שמואל א 18:13, משלי 27:21

נושאים קשורים · מתורגם מאנגלית

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › שמואל א › פרק 18 › פסוק 16