כתבי הקודש > שמואל א > פרק 14 > פסוק 10

שמואל א 14:10

← שמואל א 14:9	שמואל א 14:10 (MT)	שמואל א 14:11 →
אִם כֹּ֤ה יֹֽאמְרוּ֙ אֵלֵ֔ינוּ דֹּ֕מּוּ עַד הַגִּיעֵ֖נוּ אֲלֵיכֶ֑ם וְעָמַ֣דְנוּ תַחְתֵּ֔ינוּ וְלֹ֥א נַעֲלֶ֖ה אֲלֵיהֶֽם׃	וְאִם כֹּ֨ה יֹאמְר֜וּ עֲל֤וּ עָלֵ֙ינוּ֙ וְעָלִ֔ינוּ כִּֽי נְתָנָ֥ם יְהוָ֖ה בְּיָדֵ֑נוּ וְזֶה לָּ֖נוּ הָאֽוֹת׃	וַיִּגָּל֣וּ שְׁנֵיהֶ֔ם אֶל מַצַּ֖ב פְּלִשְׁתִּ֑ים וַיֹּאמְר֣וּ פְלִשְׁתִּ֔ים הִנֵּ֤ה עִבְרִים֙ יֹֽצְאִ֔ים מִן הַחֹרִ֖ים אֲשֶׁ֥ר הִתְחַבְּאוּ שָֽׁם׃

נוסח הפסוק

MT

וְאִם^H518 כֹּ֨ה^H3541 יֹאמְר֜וּ^H559 עֲל֤וּ^H5927 עָלֵ֙ינוּ֙^H5921 וְעָלִ֔ינוּ^H5927 כִּֽי^H3588 נְתָנָ֥ם^H5414 יְהוָ֖ה^H3068 בְּיָדֵ֑נוּ^H3027 וְזֶה^H2088 לָּ֖נוּ הָאֽוֹת׃^H226

המקור העברי

וְאִם־כֹּה יֹאמְרוּ עֲלוּ עָלֵינוּ וְעָלִינוּ כִּי־נְתָנָם יְהוָה בְּיָדֵנוּ וְזֶה־לָּנוּ הָאֹות׃

עברית	תעתיק	שטרונג	מורפולוגיה	משמעות
וְ/אִם	ve./'im-	H518	HC/C	and/ if
כֹּ֨ה	koh	H3541	HD	thus
יֹאמְר֜וּ	yo.me.Ru	H559	HVqi3mp	they will say
עֲל֤וּ	'a.Lu	H5927	HVqv2mp	come up
עָלֵ֨י/נוּ֙	'a.Lei./nu	H5921	HR/Sp1cp	to/ us
וְ/עָלִ֔ינוּ	ve./'a.Li.nu	H5927	HC/Vqq1cp	and/ we will go up
כִּֽי	ki-	H3588	HC	for
נְתָנָ֥/ם	ne.ta.Na/m	H5414	HVqp3ms/Sp3mp	he has given/ them
יְהוָ֖ה	Yah.weh	H3068	HNp	Yahweh
בְּ/יָדֵ֑/נוּ	be./ya.De./nu	H3027	HR/Ncbsc/Sp1cp	in/ hand/ our
וְ/זֶה	ve./zeh-	H2088	HC/Pdxms	and/ this
לָּ֖/נוּ	La./nu		HR/Sp1cp	for (the)/ us
הָ/אֽוֹת	ha./'ot	H226	HTd/Ncbsa	(will be) the/ sign

הפניות שטרונג

H226 — אוֹת (ʼôwth, oth): כנראה מן אוּת (ʼûwth) [H225] (במובן של הופעה); אות, סימן (כפשוטו או בהשאלה), כגון דגל, משואה, מצבת זיכרון, סימן מבשר, מופת, ראיה וכדומה
H518 — אִם (ʼim, eem): חלקיק ראשוני; משמש בהיקף רחב מאוד: כמילת הצבעה — הֵן!; כמילת שאלה — האם?; או כמילת תנאי — אם, אף כי; וגם: הלוואי!, כאשר; ומכאן, בהוראה שלילית — לא
H559 — אָמַר (ʼâmar, aw-mar'): שורש קדום; לומר, לאמור (בשימוש רחב ביותר)
H2088 — זֶה (zeh, zeh): מילה קדומה; כינוי הרמז בזכר: זֶה או הַלָּה
H3027 — יָד (yâd, yawd): מילה קדומה; יד (הפתוחה (המורה על כוח, אמצעי, כיוון וכדומה), להבדיל מן כַּף (kaph) [H3709], הסגורה); משמשת (כשם עצם, כתואר הפועל וכו') במגוון גדול של שימושים, הן מילוליים והן מושאלים, הן קרובים והן רחוקים (כדלהלן)
H3068 — יְהֹוָה (Yᵉhôvâh, yeh-ho-vaw'): מן הָיָה (hâyâh) [H1961]; (ה)קיים מעצמו או הנצחי; יהוה, שם האל הלאומי של עם ישראל
H3541 — כֹּה (kôh, ko): מן התחילית k ומן הוּא (hûwʼ) [H1931]; בעיקרו כזה, כלומר במשתמע, (לאופן) כך (או כה); וגם (למקום) כאן (או הֵנָּה); או (לזמן) עתה
H3588 — כִּי (kîy, kee): מילית קדומה (הצורה המלאה של תחילית היחס) המציינת יחסי סיבה מכל סוג, קודמים או תוצאתיים; (במשתמע) בשימוש רחב מאוד כמילת חיבור או תואר הפועל של זיקה (כמפורט להלן); לעיתים קרובות משתנה במידה רבה על ידי מילות יחס אחרות הנספחות אליה
H5414 — נָתַן (nâthan, naw-than'): שורש קדום; לָתֵת, בשימוש רחב ביותר (לָשִׂים, לַעֲשׂוֹת וכדומה)
H5921 — עַל (ʻal, al): כראוי, זהה ל־עַל (ʻal) [H5920] המשמש כמילת יחס (ביחיד או ברבים לעיתים קרובות עם תחילית, או כמילת קישור עם חלקיק בעקבותיה); מעל, על גבי, על, או נגד (אם כי ביחס אחרון זה תמיד מתוך היבט של מלמעלה למטה), במגוון רחב של שימושים
H5927 — עָלָה (ʻâlâh, aw-law'): שורש קדום; לעלות, בבניין עומד (להיות גבוה) או בבניין יוצא (להעלות, לטפס); משמש במגוון רחב של מובנים, ראשוניים ומשניים, מילוליים ומושאלים

מראי מקום

הפניות צולבות לפסוק

הָאֽוֹת — בראשית 24:14, שופטים 7:11, שמואל א 10:7, ישעיה 7:11-14

הפניות הדדיות (3): בראשית 15:8, שופטים 1:4, שמואל א 14:12

נושאים קשורים · מתורגם מאנגלית

Thompson Chain: יְהוֹנָתָן
Torrey’s: היהודים; הפלשתים
Nave's: יְהוֹנָתָן; סמלים ודימויים

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › שמואל א › פרק 14 › פסוק 10

שמואל א 14:10

תוכן עניינים

שמואל א 14:10

נוסח הפסוק

דיון / תובנות [עריכה]

הערות ומקורות [עריכה]

תפריט ניווט

שמואל א 14:10

שמואל א 14:10

נוסח הפסוק

דיון / תובנות [עריכה]

הערות ומקורות [עריכה]

תפריט ניווט

חיפוש