כתבי הקודש > במדבר > פרק 7 > פסוק 12

במדבר 7:12

← במדבר 7:11	במדבר 7:12 (MT)	במדבר 7:13 →
וַיֹּ֥אמֶר יְהוָ֖ה אֶל מֹשֶׁ֑ה נָשִׂ֨יא אֶחָ֜ד לַיּ֗וֹם נָשִׂ֤יא אֶחָד֙ לַיּ֔וֹם יַקְרִ֙יבוּ֙ אֶת קָרְבָּנָ֔ם לַחֲנֻכַּ֖ת הַמִּזְבֵּֽחַ׃	וַיְהִ֗י הַמַּקְרִ֛יב בַּיּ֥וֹם הָרִאשׁ֖וֹן אֶת קָרְבָּנ֑וֹ נַחְשׁ֥וֹן בֶּן עַמִּינָדָ֖ב לְמַטֵּ֥ה יְהוּדָֽה׃	וְקָרְבָּנ֞וֹ קַֽעֲרַת כֶּ֣סֶף אַחַ֗ת שְׁלֹשִׁ֣ים וּמֵאָה֮ מִשְׁקָלָהּ֒ מִזְרָ֤ק אֶחָד֙ כֶּ֔סֶף שִׁבְעִ֥ים שֶׁ֖קֶל בְּשֶׁ֣קֶל הַקֹּ֑דֶשׁ שְׁנֵיהֶ֣ם׀ מְלֵאִ֗ים סֹ֛לֶת בְּלוּלָ֥ה בַשֶּׁ֖מֶן לְמִנְחָֽה׃

נוסח הפסוק

MT

וַיְהִ֗י^H1961 הַמַּקְרִ֛יב^H7126 בַּיּ֥וֹם^H3117 הָרִאשׁ֖וֹן^H7223 אֶת^H853 קָרְבָּנ֑וֹ^H7133 נַחְשׁ֥וֹן^H5177 בֶּן^H1121 עַמִּינָדָ֖ב^H5992 לְמַטֵּ֥ה^H4294 יְהוּדָֽה׃^H3063

המקור העברי

וַיְהִי הַמַּקְרִיב בַּיֹּום הָרִאשֹׁון אֶת־קָרְבָּנֹו נַחְשֹׁון בֶּן־עַמִּינָדָב לְמַטֵּה יְהוּדָה׃

עברית	תעתיק	שטרונג	מורפולוגיה	משמעות
וַ/יְהִ֗י	va/y.Hi	H1961	HC/Vqw3ms	and/ it was
הַ/מַּקְרִ֛יב	ha./mak.Riv	H7126	HTd/Vhrmsa	the/ (one who) brought near
בַּ/יּ֥וֹם	ba/i.Yom	H3117	HRd/Ncmsa	on the/ day
הָ/רִאשׁ֖וֹן	ha./ri.Shon	H7223	HTd/Aamsa	(the)/ first
אֶת	'et-	H853	HTo	(obj.)
קָרְבָּנ֑/וֹ	ka.re.ba.N/o	H7133	HNcmsc/Sp3ms	offering/ his
נַחְשׁ֥וֹן	nach.Shon	H5177	HNp	(was) Nahshon
בֶּן	ben-	H1121	HNcmsc	(the) son of
עַמִּינָדָ֖ב	'a.mi.na.Dav	H5992	HNp	Amminadab
לְ/מַטֵּ֥ה	le./ma.Teh	H4294	HR/Ncmsc	of/ (the) tribe of
יְהוּדָֽה	ye.hu.Dah	H3063	HNp	Judah

הפניות שטרונג

H853 — אֵת (ʼêth, ayth): נראה כצורה מקוצרת של אוֹת (ʼôwth) [H226] במובן ההדגמתי של ישות; בעצם, עצמוּת (אך בדרך כלל משמש לציון מושא הפועל או מילת היחס באופן מוגדר יותר, במשמעות 'אף' או 'דהיינו')
H1121 — בֵּן (bên, bane): מן בָּנָה (bânâh) [H1129]; בן (כבונה שם המשפחה), במובן הרחב ביותר (של יחס מילולי ומושאל, לרבות נכד, נתין, אומה, תכונה או מצב וכדומה, כמו "אב" או "אח" וכדומה)
H1961 — הָיָה (hâyâh, haw-yaw): שורש קדום (השווה הָוָא (hâvâʼ) [H1933]); להתקיים, כלומר להיות או להיעשות, לקרות (תמיד בהוראה מודגשת, ולא אוגד או פועל עזר בלבד)
H3063 — יְהוּדָה (Yᵉhûwdâh, yeh-hoo-daw'): מן יָדָה (yâdâh) [H3034]; מהולל; יהודה (או יְהוּדָה), שמם של חמישה ישראלים; וכן שם השבט שיצא מן הראשון שבהם, ושם נחלתו
H3117 — יוֹם (yôwm, yome): משורש בלתי משומש שמשמעו להיות חם; יום (על שם שעות החום), בין במובן מילולי (מזריחת השמש עד שקיעתה, או משקיעה אחת לשקיעה שלאחריה) ובין במובן מושאל (פרק זמן המוגדר על ידי מונח נלווה), (משמש לעתים קרובות כתואר הפועל)
H4294 — מַטֶּה (maṭṭeh, mat-teh'): או (נקבה) מַטָּה (maṭṭâh); מ־נָטָה (nâṭâh) [H5186]; ענף (כמשתרע); ובהשאלה — שֵבט; וכן מַטֶּה, בין לייסור (ובהשאלה, תוכחה), בין לשלטון (שרביט), בין להטלה (רומח), ובין להליכה (מקל; ובהשאלה, משען החיים, כגון לחם)
H5177 — נַחְשׁוֹן (Nachshôwn, nakh-shone'): מן נָחַשׁ (nâchash) [H5172]; מכשף; נחשון, איש ישראלי
H5992 — עַמִּינָדָב (ʻAmmîynâdâb, am-mee-naw-dawb'): מן עַם (ʻam) [H5971] ו־נָדַב (nâdab) [H5068]; עם של נדיבות; עמינדב, שמם של ארבעה ישראלים
H7126 — קָרַב (qârab, kaw-rab'): שורש ראשוני; לְהִתְקָרֵב (בבניין הגורם: לְקָרֵב, להביא קרוב) לכל מטרה שהיא
H7133 — קׇרְבָּן (qorbân, kor-bawn'): או קֻרְבָּן (qurbân); מ־קָרַב (qârab) [H7126]; דבר המובא קרוב אל המזבח, כלומר מנחת קרבן
H7223 — רִאשׁוֹן (riʼshôwn, ree-shone'): או רִאשֹׁן (riʼshôn); מן רִאשָׁה (riʼshâh) [H7221]; ראשון, במקום, בזמן או במעלה (כשם תואר או כשם עצם)

מראי מקום

הפניות הדדיות (7): בראשית 35:22, במדבר 7:19, במדבר 7:73, שופטים 1:2, דברי הימים א 2:10, דברי הימים א 5:2, דברי הימים א 27:3

נושאים קשורים · מתורגם מאנגלית

Torrey’s: מזבח העולה; חנוכה (הקדשה); יהודה, שבט; קרבנות; המשכן
Nave's: נחשון; נַחְשׁוֹן

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › במדבר › פרק 7 › פסוק 12

במדבר 7:12

תוכן עניינים

במדבר 7:12

נוסח הפסוק

דיון / תובנות [עריכה]

הערות ומקורות [עריכה]

תפריט ניווט

במדבר 7:12

במדבר 7:12

נוסח הפסוק

דיון / תובנות [עריכה]

הערות ומקורות [עריכה]

תפריט ניווט

חיפוש