במדבר 27:4

מתוך 4Disciples
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
English EN  ·  Español ES  ·  Português PT  ·  עברית HE  ·  العربية AR  ·  Русский RU  ·  Deutsch DE  ·  Français FR  ·  中文 ZH  ·  தமிழ் TA

כתבי הקודש > במדבר > פרק 27 > פסוק 4

במדבר 27:4


← במדבר 27:3 במדבר 27:4 (MT) במדבר 27:5 →
אָבִינוּ֮ מֵ֣ת בַּמִּדְבָּר֒ וְה֨וּא לֹא הָיָ֜ה בְּת֣וֹךְ הָעֵדָ֗ה הַנּוֹעָדִ֛ים עַל יְהוָ֖ה בַּעֲדַת קֹ֑רַח כִּֽי בְחֶטְא֣וֹ מֵ֔ת וּבָנִ֖ים לֹא הָ֥יוּ לֽוֹ׃
לָ֣מָּה יִגָּרַ֤ע שֵׁם אָבִ֙ינוּ֙ מִתּ֣וֹךְ מִשְׁפַּחְתּ֔וֹ כִּ֛י אֵ֥ין ל֖וֹ בֵּ֑ן תְּנָה לָּ֣נוּ אֲחֻזָּ֔ה בְּת֖וֹךְ אֲחֵ֥י אָבִֽינוּ׃
וַיַּקְרֵ֥ב מֹשֶׁ֛ה אֶת מִשְׁפָּטָ֖ן לִפְנֵ֥י יְהוָֽה׃

נוסח הפסוק

MT

לָ֣מָּהH4100 יִגָּרַ֤עH1639 שֵׁםH8034 אָבִ֙ינוּ֙H1 מִתּ֣וֹךְH8432 מִשְׁפַּחְתּ֔וֹH4940 כִּ֛יH3588 אֵ֥יןH369 ל֖וֹ בֵּ֑ןH1121 תְּנָהH5414 לָּ֣נוּ אֲחֻזָּ֔הH272 בְּת֖וֹךְH8432 אֲחֵ֥יH251 אָבִֽינוּ׃H1


המקור העברי

לָמָּה יִגָּרַע שֵׁם־אָבִינוּ מִתֹּוךְ מִשְׁפַּחְתֹּו כִּי אֵין לֹו בֵּן תְּנָה־לָּנוּ אֲחֻזָּה בְּתֹוךְ אֲחֵי אָבִינוּ׃

עברית תעתיק שטרונג מורפולוגיה משמעות
לָ֣/מָּה
La./mah H4100 HR/Ti (to)/ why?
יִגָּרַ֤ע
yi.ga.Ra' H1639 HVNi3ms will it be withdrawn
שֵׁם
shem- H8034 HNcmsc (the) name of
אָבִ֨י/נוּ֙
'a.Vi./nu H1 HNcmsc/Sp1cp father/ our
מִ/תּ֣וֹךְ
mi./Tokh H8432 HR/Ncmsc from/ among
מִשְׁפַּחְתּ֔/וֹ
mish.pach.T/o H4940 HNcfsc/Sp3ms clan/ his
כִּ֛י
ki H3588 HC for
אֵ֥ין
'ein H369 HTn not
ל֖/וֹ
l/o HR/Sp3ms (belonged) to (the)/ him
בֵּ֑ן
Ben H1121 HNcmsa a son
תְּנָ/ה
te.na/h- H5414 HVqv2ms/Sh give/ !
לָּ֣/נוּ
La./nu HR/Sp1cp to (the)/ us
אֲחֻזָּ֔ה
'a.chu.Zah H272 HNcfsa a possession
בְּ/ת֖וֹךְ
be./Tokh H8432 HR/Ncmsc in/ among
אֲחֵ֥י
'a.Chei H251 HNcmpc (the) brothers of
אָבִֽי/נוּ
'a.Vi./nu H1 HNcmsc/Sp1cp father/ our
הפניות שטרונג
  • H1 — אָב (ʼâb, awb): מילה ראשונית; אב, בשימוש מילולי וישיר, או מושאל ורחוק
  • H251 — אָח (ʼâch, awkh): מילה ראשונית; אח (במובן הרחב ביותר — הן של קרבת דם ממשית והן של זיקה או דמיון מושאלים (כמו "אב"))
  • H272 — אֲחֻזָּה (ʼăchuzzâh, akh-ooz-zaw'): בינוני סביל בנקבה מן אָחַז (ʼâchaz) [H270]; דבר שנתפס ונאחז, כלומר רכוש, אחוזה (בייחוד של קרקע)
  • H369 — אַיִן (ʼayin, ah'-yin): כאילו משורש קדום שמשמעו להיות לא-כלום או לא להתקיים; אַיִן, העדר קיום; בדרך כלל משמש כמילת שלילה
  • H1121 — בֵּן (bên, bane): מן בָּנָה (bânâh) [H1129]; בן (כבונה שם המשפחה), במובן הרחב ביותר (של יחס מילולי ומושאל, לרבות נכד, נתין, אומה, תכונה או מצב וכדומה, כמו "אב" או "אח" וכדומה)
  • H1639 — גָּרַע (gâraʻ, gaw-rah'): שורש קדום; לגרד, לקלף; מכאן — לגלח, להסיר, להמעיט, למנוע
  • H3588 — כִּי (kîy, kee): מילית קדומה (הצורה המלאה של תחילית היחס) המציינת יחסי סיבה מכל סוג, קודמים או תוצאתיים; (במשתמע) בשימוש רחב מאוד כמילת חיבור או תואר הפועל של זיקה (כמפורט להלן); לעיתים קרובות משתנה במידה רבה על ידי מילות יחס אחרות הנספחות אליה
  • H4100 — מָה (mâh, maw): או מַה (mah); או מָ (mâ); או מַ (ma); גם מֶה (meh); חלקיק יסודי; במובן המדויק, מילת שאלה: מה? (ובכלל זה איך? מדוע? מתי?); אך גם מילת קריאה: מה! (ובכלל זה כמה!), או בהוראה סתמית: מה (ובכלל זה כל אשר, ואף בהוראת זיקה: אשר, מה ש־); לעיתים קרובות בא עם אותיות תחיליות במשמעויות תיאוריות או מקשרות שונות
  • H4940 — מִשְׁפָּחָה (mishpâchâh, mish-paw-khaw'): מן שָׁפָה (shâphâh) [H8192] (השווה שִׁפְחָה (shiphchâh) [H8198]); משפחה, כלומר חוג הקרובים; ובהשאלה, מעמד (של בני אדם), מין (של בעלי חיים) או סוג (של דברים); ובהרחבה — שבט או עם
  • H5414 — נָתַן (nâthan, naw-than'): שורש קדום; לָתֵת, בשימוש רחב ביותר (לָשִׂים, לַעֲשׂוֹת וכדומה)
  • H8034 — שֵׁם (shêm, shame): מילה קדומה (אולי ליתר דיוק מן שׂוּם (sûwm) [H7760] לפי רעיון של מקום מוגדר ובולט; השווה שָׁמַיִם (shâmayim) [H8064]); כינוי, בתור סימן או זכר לייחודו של אדם; ומכאן במשתמע כבוד, סמכות, אופי
  • H8432 — תָּוֶךְ (tâvek, taw'-vek): משורש בלתי בשימוש שמשמעותו לנתק; חצייה לשניים, כלומר (במשתמע) האמצע
מראי מקום

הפניות צולבות לפסוק

הפניות הדדיות (1): דברי הימים א 2:34

נושאים קשורים · מתורגם מאנגלית

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › במדבר › פרק 27 › פסוק 4