כתבי הקודש > נחמיה > פרק 6 > פסוק 19

נחמיה 6:19

← נחמיה 6:18	נחמיה 6:19 (MT)	נחמיה 7:1 →
כִּי רַבִּ֣ים בִּֽיהוּדָ֗ה בַּעֲלֵ֤י שְׁבוּעָה֙ ל֔וֹ כִּי חָתָ֥ן ה֖וּא לִשְׁכַנְיָ֣ה בֶן אָרַ֑ח וִֽיהוֹחָנָ֣ן בְּנ֔וֹ לָקַ֕ח אֶת בַּת מְשֻׁלָּ֖ם בֶּ֥ן בֶּֽרֶכְיָֽה׃	גַּ֣ם טוֹבֹתָ֗יו הָי֤וּ אֹמְרִים֙ לְפָנַ֔י וּדְבָרַ֕י הָי֥וּ מוֹצִיאִ֖ים ל֑וֹ אִגְּר֛וֹת שָׁלַ֥ח טוֹבִיָּ֖ה לְיָֽרְאֵֽנִי׃	וַיְהִ֗י כַּאֲשֶׁ֤ר נִבְנְתָה֙ הַחוֹמָ֔ה וָאַעֲמִ֖יד הַדְּלָת֑וֹת וַיִּפָּֽקְד֛וּ הַשּׁוֹעֲרִ֥ים וְהַמְשֹׁרְרִ֖ים וְהַלְוִיִּֽם׃

נוסח הפסוק

MT

גַּ֣ם^H1571 טוֹבֹתָ֗יו^H2896 הָי֤וּ^H1961 אֹמְרִים֙^H559 לְפָנַ֔י^H6440 וּדְבָרַ֕י^H1697 הָי֥וּ^H1961 מוֹצִיאִ֖ים^H3318 ל֑וֹ אִגְּר֛וֹת^H107 שָׁלַ֥ח^H7971 טוֹבִיָּ֖ה^H2900 לְיָֽרְאֵֽנִי׃^H3372

המקור העברי

גַּם טֹובֹתָיו הָיוּ אֹמְרִים לְפָנַי וּדְבָרַי הָיוּ מֹוצִיאִים לֹו אִגְּרֹות שָׁלַח טֹובִיָּה לְיָרְאֵנִי׃

עברית	תעתיק	שטרונג	מורפולוגיה	משמעות
גַּ֣ם	gam	H1571	HTa	also
טוֹבֹתָ֗י/ו	to.o.Ta/v	H2896	HAafpc/Sp3ms	good deeds/ his
הָי֤וּ	ha.Yu	H1961	HVqp3cp	they were
אֹמְרִים֙	'o.me.Rim	H559	HVqrmpa	telling
לְ/פָנַ֔/י	le./fa.Na/i	H6440	HR/Ncbpc/Sp1cs	(to)/ before/ me
וּ/דְבָרַ֕/י	u./de.va.Ra/i	H1697	HC/Ncmpc/Sp1cs	and/ words/ my
הָי֥וּ	ha.Yu	H1961	HVqp3cp	they were
מוֹצִיאִ֖ים	mo.tzi.'Im	H3318	HVhrmpa	sending out
ל֑/וֹ	l/o		HR/Sp3ms	to/ him
אִגְּר֛וֹת	'i.ge.Rot	H107	HNcfpa	letters
שָׁלַ֥ח	sha.Lach	H7971	HVqp3ms	he sent
טוֹבִיָּ֖ה	toi.Yah	H2900	HNp	Tobiah
לְ/יָֽרְאֵֽ/נִי	le./Ya.re.'E./ni	H3372	HR/Vpc/Sp1cs	to/ make afraid/ me

הפניות שטרונג

H107 — אִגֶּרֶת (ʼiggereth, ig-eh'-reth): צורת הנקבה של אִגְּרָא (ʼiggᵉrâʼ) [H104]; אִגֶּרֶת
H559 — אָמַר (ʼâmar, aw-mar'): שורש קדום; לומר, לאמור (בשימוש רחב ביותר)
H1571 — גַּם (gam, gam): בכיווץ משורש לא בשימוש שמשמעו לאסוף; במקורו: אסופה, צירוף; משמש רק כתואר הפועל — גם, אף, אפילו, אכן, אף כי; לעיתים קרובות נשנה כמילת זיקה מתאמת: גם... וגם
H1697 — דָּבָר (dâbâr, daw-baw'): מן דָבַר (dâbar) [H1696]; מילה; ומכאן, עניין (כדבר שמדובר בו) או חפץ; ובשימוש תוארי־פועלי, סיבה
H1961 — הָיָה (hâyâh, haw-yaw): שורש קדום (השווה הָוָא (hâvâʼ) [H1933]); להתקיים, כלומר להיות או להיעשות, לקרות (תמיד בהוראה מודגשת, ולא אוגד או פועל עזר בלבד)
H2896 — טוֹב (ṭôwb, tobe): מן טוֹב (ṭôwb) [H2895]; טוב (כשם תואר) במובן הרחב ביותר; משמש גם כשם עצם, בזכר ובנקבה, ביחיד וברבים (טוב, דבר טוב, איש טוב או אישה טובה; הטוב, טובות או דברים טובים, אנשים טובים או נשים טובות), וכן כתואר הפועל (היטב)
H2900 — טוֹבִיָּה (Ṭôwbîyâh, to-bee-yaw'): או טוֹבִיָּהוּ (Ṭôwbîyâhûw); מן טוֹב (ṭôwb) [H2896] ו יָהּ (Yâhh) [H3050]; טובו של יהוה; טוֹבִיָּה, שמם של שלושה ישראלים ושל שומרוני אחד
H3318 — יָצָא (yâtsâʼ, yaw-tsaw'): שורש קדום; לָצֵאת (ובבניין הגורם: לְהוֹצִיא), במגוון רחב מאוד של שימושים, כפשוטו וכהשאלה, במישרין ובעקיפין
H3372 — יָרֵא (yârêʼ, yaw-ray'): שורש קדום; לירוא, לפחד; במובן המוסרי, לירוא ביראת כבוד; בבניין הגורם, להפחיד
H6440 — פָּנִים (pânîym, paw-neem'): ריבוי (אך תמיד ביחיד) של שם עצם שאינו בשימוש פָּנֶה (pâneh); מן פָּנָה (pânâh) [H6437]); הפנים (כחלק הפונה); משמש בשלל רב של שימושים (כפשוטו ובהשאלה); וכן (עם תחילית של מילת יחס) כמילת יחס (לפני וכדומה)
H7971 — שָׁלַח (shâlach, shaw-lakh'): שורש ראשוני; לשלוח — לשלח, לשלוח אל, או לשלוח החוצה (במגוון רחב מאוד של שימושים)

מראי מקום

הפניות צולבות לפסוק

אֹמְרִים֙ — משלי 28:4, הבשורה על פי יוחנן 7:7, הבשורה על פי יוחנן 15:19, איגרת יוחנן הראשונה 4:5
לְיָֽרְאֵֽנִי — נחמיה 6:9, נחמיה 6:13, ישעיה 37:10-14, מעשי השליחים 4:18-21

הפניות הדדיות (1): ירמיה 29:25

נושאים קשורים · מתורגם מאנגלית

Nave's: השפעה; טוביה

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › נחמיה › פרק 6 › פסוק 19

נחמיה 6:19

תוכן עניינים

נחמיה 6:19

נוסח הפסוק

דיון / תובנות [עריכה]

הערות ומקורות [עריכה]

תפריט ניווט

נחמיה 6:19

נחמיה 6:19

נוסח הפסוק

דיון / תובנות [עריכה]

הערות ומקורות [עריכה]

תפריט ניווט

חיפוש