כתבי הקודש > ירמיה > פרק 22 > פסוק 12

ירמיה 22:12

← ירמיה 22:11	ירמיה 22:12 (MT)	ירמיה 22:13 →
כִּ֣י כֹ֣ה אָֽמַר יְ֠הוָה אֶל שַׁלֻּ֨ם בֶּן יֹאשִׁיָּ֜הוּ מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֗ה הַמֹּלֵךְ֙ תַּ֚חַת יֹאשִׁיָּ֣הוּ אָבִ֔יו אֲשֶׁ֥ר יָצָ֖א מִן הַמָּק֣וֹם הַזֶּ֑ה לֹֽא יָשׁ֥וּב שָׁ֖ם עֽוֹד׃	כִּ֗י בִּמְק֛וֹם אֲשֶׁר הִגְל֥וּ אֹת֖וֹ שָׁ֣ם יָמ֑וּת וְאֶת הָאָ֥רֶץ הַזֹּ֖את לֹֽא יִרְאֶ֥ה עֽוֹד׃	ה֣וֹי בֹּנֶ֤ה בֵיתוֹ֙ בְּֽלֹא צֶ֔דֶק וַעֲלִיּוֹתָ֖יו בְּלֹ֣א מִשְׁפָּ֑ט בְּרֵעֵ֙הוּ֙ יַעֲבֹ֣ד חִנָּ֔ם וּפֹעֲל֖וֹ לֹ֥א יִתֶּן לֽוֹ׃

נוסח הפסוק

MT

כִּ֗י^H3588 בִּמְק֛וֹם^H4725 אֲשֶׁר^H834 הִגְל֥וּ^H1540 אֹת֖וֹ^H853 שָׁ֣ם^H8033 יָמ֑וּת^H4191 וְאֶת^H853 הָאָ֥רֶץ^H776 הַזֹּ֖את^H2063 לֹֽא^H3808 יִרְאֶ֥ה^H7200 עֽוֹד׃^H5750

המקור העברי

כִּי בִּמְקֹום אֲשֶׁר־הִגְלוּ אֹתֹו שָׁם יָמוּת וְאֶת־הָאָרֶץ הַזֹּאת לֹא־יִרְאֶה עֹוד׃ ס

עברית	תעתיק	שטרונג	מורפולוגיה	משמעות
כִּ֗י	Ki	H3588	HC	for
בִּ/מְק֛וֹם	bi/m.Kom	H4725	HR/Ncmsc	in/ (the) place
אֲשֶׁר	'a.Sher-	H834	HTr	(of) where
הִגְל֥וּ	hig.Lu	H1540	HVhp3cp	they took into exile
אֹת֖/וֹ	'o.T/o	H853	HTo/Sp3ms	(obj.)/ him
שָׁ֣ם	sham	H8033	HD	there
יָמ֑וּת	ya.Mut	H4191	HVqi3ms	he will die
וְ/אֶת	ve./'Et	H853	HC/To	and/ (obj.)
הָ/אָ֥רֶץ	ha./'A.retz	H776	HTd/Ncbsa	the/ land
הַ/זֹּ֖את	ha./Zot	H2063	HTd/Pdxfs	(the)/ this
לֹֽא	lo'-	H3808	HTn	not
יִרְאֶ֥ה	yir.'Eh	H7200	HVqi3ms	he will see
עֽוֹד	od	H5750	HD	again

הפניות שטרונג

H776 — אֶרֶץ (ʼerets, eh'-rets): משורש בלתי משומש שפירושו כנראה להיות מוצק; הארץ (בכללותה, או בחלקה — ארץ מסוימת)
H834 — אֲשֶׁר (ʼăsher, ash-er'): כינוי זיקה ראשוני (בכל מין ומספר); אֲשֶׁר: מי ש־, ש־, מה ש־, אשר; וכן (כתואר הפועל וכמילת חיבור) כאשר, במקום ש־, כיצד, מפני ש־, למען, וכדומה
H853 — אֵת (ʼêth, ayth): נראה כצורה מקוצרת של אוֹת (ʼôwth) [H226] במובן ההדגמתי של ישות; בעצם, עצמוּת (אך בדרך כלל משמש לציון מושא הפועל או מילת היחס באופן מוגדר יותר, במשמעות 'אף' או 'דהיינו')
H1540 — גָּלָה (gâlâh, gaw-law'): שורש ראשוני; לחשוף, לגלות ערווה (במיוחד במובן של חרפה); מכאן במשתמע, להגלות (שכן שבויים היו מופשטים בדרך כלל); ובהשאלה, לגלות
H2063 — זֹאת (zôʼth, zothe'): נקבה חריגה של זֶה (zeh) [H2089]; זאת (משמש לעיתים קרובות כתואר הפועל)
H3588 — כִּי (kîy, kee): מילית קדומה (הצורה המלאה של תחילית היחס) המציינת יחסי סיבה מכל סוג, קודמים או תוצאתיים; (במשתמע) בשימוש רחב מאוד כמילת חיבור או תואר הפועל של זיקה (כמפורט להלן); לעיתים קרובות משתנה במידה רבה על ידי מילות יחס אחרות הנספחות אליה
H3808 — לֹא (lôʼ, lo): או לוֹא (lôwʼ); או לֹה (lôh); (דברים 3:11), חלקיק קדום; לֹא (השלילה הפשוטה או המוחלטת); ומכאן, אַיִן; משמש לעיתים קרובות יחד עם מילות יחס וחלקיקים אחרים
H4191 — מוּת (mûwth, mooth): שורש קדום; למות (במובן מילולי או מושאל); בבניין הגורם, להמית
H4725 — מָקוֹם (mâqôwm, maw-kome'): או מָקֹם (mâqôm); גם (נקבה) מְקוֹמָה (mᵉqôwmâh); או מְקֹמָה (mᵉqômâh); מן קוּם (qûwm) [H6965]; בְּמַשְׁמָעוּת המדויקת: עמידה, כלומר נקודה; אך משמש בהרחבה לציון מקום (כללי או מסוים); וכן (בהשאלה) לציון מצב (של הגוף או של הנפש)
H5750 — עוֹד (ʻôwd, ode): או עֹד (ʻôd); מן עוּד (ʻûwd) [H5749]; בעיקרו, חזרה או המשך; משמש רק כתואר הפועל (עם מילת יחס או בלעדיה), שוב, שוב ושוב, עדיין, עוד
H7200 — רָאָה (râʼâh, raw-aw'): שורש ראשוני; לראות, כפשוטו או בהשאלה (בשימושים רבים, ישירים ומשתמעים, בבניין יוצא, עומד וגורם)
H8033 — שָׁם (shâm, shawm): מילית קדומה (אולי מכינוי הזיקה, אֲשֶׁר (ʼăsher) [H834]); שָׁם (ובהשאלה לזמן) אָז; ולעיתים קרובות לשם, או משם

מראי מקום

הפניות הדדיות (2): דברים 28:36, יחזקאל 19:4

נושאים קשורים · מתורגם מאנגלית

Nave's: יְהוֹאָחָז

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › ירמיה › פרק 22 › פסוק 12

ירמיה 22:12

תוכן עניינים

ירמיה 22:12

נוסח הפסוק

דיון / תובנות [עריכה]

הערות ומקורות [עריכה]

תפריט ניווט

ירמיה 22:12

ירמיה 22:12

נוסח הפסוק

דיון / תובנות [עריכה]

הערות ומקורות [עריכה]

תפריט ניווט

חיפוש