כתבי הקודש > בראשית > פרק 24 > פסוק 37

בראשית 24:37

← בראשית 24:36	בראשית 24:37 (MT)	בראשית 24:38 →
וַתֵּ֡לֶד שָׂרָה֩ אֵ֨שֶׁת אֲדֹנִ֥י בֵן֙ לַֽאדֹנִ֔י אַחֲרֵ֖י זִקְנָתָ֑הּ וַיִּתֶּן לּ֖וֹ אֶת כָּל אֲשֶׁר לֽוֹ׃	וַיַּשְׁבִּעֵ֥נִי אֲדֹנִ֖י לֵאמֹ֑ר לֹא תִקַּ֤ח אִשָּׁה֙ לִבְנִ֔י מִבְּנוֹת֙ הַֽכְּנַעֲנִ֔י אֲשֶׁ֥ר אָנֹכִ֖י יֹשֵׁ֥ב בְּאַרְצֽוֹ׃	אִם לֹ֧א אֶל בֵּית אָבִ֛י תֵּלֵ֖ךְ וְאֶל מִשְׁפַּחְתִּ֑י וְלָקַחְתָּ֥ אִשָּׁ֖ה לִבְנִֽי׃

נוסח הפסוק

MT

וַיַּשְׁבִּעֵ֥נִי^H7650 אֲדֹנִ֖י^H113 לֵאמֹ֑ר^H559 לֹא^H3808 תִקַּ֤ח^H3947 אִשָּׁה֙^H802 לִבְנִ֔י^H1121 מִבְּנוֹת֙^H1323 הַֽכְּנַעֲנִ֔י^H3669 אֲשֶׁ֥ר^H834 אָנֹכִ֖י^H595 יֹשֵׁ֥ב^H3427 בְּאַרְצֽוֹ׃^H776

המקור העברי

וַיַּשְׁבִּעֵנִי אֲדֹנִי לֵאמֹר לֹא־תִקַּח אִשָּׁה לִבְנִי מִבְּנֹות הַכְּנַעֲנִי אֲשֶׁר אָנֹכִי יֹשֵׁב בְּאַרְצֹו׃

עברית	תעתיק	שטרונג	מורפולוגיה	משמעות
וַ/יַּשְׁבִּעֵ֥/נִי	va/i.yash.bi.'E./ni	H7650	HC/Vhw3ms/Sp1cs	and/ he made swear an oath/ me
אֲדֹנִ֖/י	'a.do.N/i	H113	HNcmsc/Sp1cs	master/ my
לֵ/אמֹ֑ר	le./Mor	H559	HR/Vqc	(to)/ saying
לֹא	lo'-	H3808	HTn	not
תִקַּ֤ח	ti.Kach	H3947	HVqi2ms	you must take
אִשָּׁה֙	'i.Shah	H802	HNcfsa	a wife
לִ/בְנִ֔/י	li/v.N/i	H1121	HR/Ncmsc/Sp1cs	for/ son/ my
מִ/בְּנוֹת֙	mi./be.noT	H1323	HR/Ncfpc	from/ (the) daughters of
הַֽ/כְּנַעֲנִ֔י	ha./ke.na.'a.Ni	H3669	HTd/Ngmsa	the/ Canaanite(s)
אֲשֶׁ֥ר	'a.Sher	H834	HTr	whom
אָנֹכִ֖י	'a.no.Khi	H595	HPp1cs	I
יֹשֵׁ֥ב	yo.Shev	H3427	HVqrmsa	(am) dwelling
בְּ/אַרְצֽ/וֹ	be./'ar.Tz/o	H776	HR/Ncbsc/Sp3ms	in/ land/ its

הפניות שטרונג

H113 — אָדוֹן (ʼâdôwn, aw-done'): או (מקוצר) אָדֹן (ʼâdôn); משורש בלתי־מתועד (שמשמעותו לשלוט); ריבון, כלומר שליט (אנושי או אלוהי)
H559 — אָמַר (ʼâmar, aw-mar'): שורש קדום; לומר, לאמור (בשימוש רחב ביותר)
H595 — אָנֹכִי (ʼânôkîy, aw-no-kee'): לעיתים, ; כינוי קדום; אני
H776 — אֶרֶץ (ʼerets, eh'-rets): משורש בלתי משומש שפירושו כנראה להיות מוצק; הארץ (בכללותה, או בחלקה — ארץ מסוימת)
H802 — אִשָּׁה (ʼishshâh, ish-shaw'): נקבה של אִישׁ (ʼîysh) [H376] או אֱנוֹשׁ (ʼĕnôwsh) [H582]; רבים חריג, נָשִׁים (nâshîym);(משמשת באותו מובן רחב כמו אֱנוֹשׁ (ʼĕnôwsh) [H582]); אישה
H834 — אֲשֶׁר (ʼăsher, ash-er'): כינוי זיקה ראשוני (בכל מין ומספר); אֲשֶׁר: מי ש־, ש־, מה ש־, אשר; וכן (כתואר הפועל וכמילת חיבור) כאשר, במקום ש־, כיצד, מפני ש־, למען, וכדומה
H1121 — בֵּן (bên, bane): מן בָּנָה (bânâh) [H1129]; בן (כבונה שם המשפחה), במובן הרחב ביותר (של יחס מילולי ומושאל, לרבות נכד, נתין, אומה, תכונה או מצב וכדומה, כמו "אב" או "אח" וכדומה)
H1323 — בַּת (bath, bath): מן בָּנָה (bânâh) [H1129] (כנקבה של בֵּן (bên) [H1121]); בַּת (משמשת במובן רחב כשאר כינויי הקרבה המשפחתית, כפשוטו וכמשל)
H3427 — יָשַׁב (yâshab, yaw-shab'): שורש ראשוני; למעשה, לשבת (בפרט כשופט, במארב, במנוחה); ומכאן, לשכון, להישאר; בבניין הגורם, ליישב, לשאת אישה
H3669 — כְּנַעַנִי (Kᵉnaʻanîy, ken-ah-an-ee'): צורת ייחוס מ־כְּנַעַן (Kᵉnaʻan) [H3667]; כנעני או יושב כנען; מכאן, במשמעות נגזרת, רוכל (הכנענים משמשים ככינוי לשכניהם הישמעאלים, שניהלו שיירות סחר)
H3808 — לֹא (lôʼ, lo): או לוֹא (lôwʼ); או לֹה (lôh); (דברים 3:11), חלקיק קדום; לֹא (השלילה הפשוטה או המוחלטת); ומכאן, אַיִן; משמש לעיתים קרובות יחד עם מילות יחס וחלקיקים אחרים
H3947 — לָקַח (lâqach, law-kakh'): שורש קדום; לקחת (במגוון הרחב ביותר של שימושים)
H7650 — שָׁבַע (shâbaʻ, shaw-bah'): שורש קדום; כראוי, להיות שלם, אך משמש רק כשם שנגזר משֶׁבַע (shebaʻ) [H7651]; 'להשתבע', כלומר להישבע שבועה (כאילו על ידי חזרה על ההצהרה שבע פעמים)

מראי מקום

הפניות צולבות לפסוק

ושלי — בראשית 6:2, בראשית 24:2-9, בראשית 27:46, עזרא 9:1-3

הפניות הדדיות (3): בראשית 28:1, במדבר 12:1, שמואל א 25:40

נושאים קשורים · מתורגם מאנגלית

Torrey’s: עבדים
Nave's: חמדנות; תפילה; רבקה

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › בראשית › פרק 24 › פסוק 37

בראשית 24:37

תוכן עניינים

בראשית 24:37

נוסח הפסוק

דיון / תובנות [עריכה]

הערות ומקורות [עריכה]

תפריט ניווט

בראשית 24:37

בראשית 24:37

נוסח הפסוק

דיון / תובנות [עריכה]

הערות ומקורות [עריכה]

תפריט ניווט

חיפוש