כתבי הקודש > מלכים ב > פרק 2 > פסוק 10

מלכים ב 2:10

← מלכים ב 2:9	מלכים ב 2:10 (MT)	מלכים ב 2:11 →
וַיְהִ֣י כְעָבְרָ֗ם וְאֵ֨לִיָּ֜הוּ אָמַ֤ר אֶל אֱלִישָׁע֙ שְׁאַל֙ מָ֣ה אֶֽעֱשֶׂה לָּ֔ךְ בְּטֶ֖רֶם אֶלָּקַ֣ח מֵעִמָּ֑ךְ וַיֹּ֣אמֶר אֱלִישָׁ֔ע וִֽיהִי נָ֛א פִּֽי שְׁנַ֥יִם בְּרוּחֲךָ֖ אֵלָֽי׃	וַיֹּ֖אמֶר הִקְשִׁ֣יתָ לִשְׁא֑וֹל אִם תִּרְאֶ֨ה אֹתִ֜י לֻקָּ֤ח מֵֽאִתָּךְ֙ יְהִֽי לְךָ֣ כֵ֔ן וְאִם אַ֖יִן לֹ֥א יִהְיֶֽה׃	וַיְהִ֗י הֵ֣מָּה הֹלְכִ֤ים הָלוֹךְ֙ וְדַבֵּ֔ר וְהִנֵּ֤ה רֶֽכֶב אֵשׁ֙ וְס֣וּסֵי אֵ֔שׁ וַיַּפְרִ֖דוּ בֵּ֣ין שְׁנֵיהֶ֑ם וַיַּ֙עַל֙ אֵ֣לִיָּ֔הוּ בַּֽסְעָרָ֖ה הַשָּׁמָֽיִם׃

נוסח הפסוק

MT

וַיֹּ֖אמֶר^H559 הִקְשִׁ֣יתָ^H7185 לִשְׁא֑וֹל^H7592 אִם^H518 תִּרְאֶ֨ה^H7200 אֹתִ֜י^H853 לֻקָּ֤ח^H3947 מֵֽאִתָּךְ֙^H854 יְהִֽי^H1961 לְךָ֣ כֵ֔ן^H3651 וְאִם^H518 אַ֖יִן^H369 לֹ֥א^H3808 יִהְיֶֽה׃^H1961

המקור העברי

וַיֹּאמֶר הִקְשִׁיתָ לִשְׁאֹול אִם־תִּרְאֶה אֹתִי לֻקָּח מֵאִתָּךְ יְהִי־לְךָ כֵן וְאִם־אַיִן לֹא יִהְיֶה׃

עברית	תעתיק	שטרונג	מורפולוגיה	משמעות
וַ/יֹּ֖אמֶר	va/i.Yo.mer	H559	HC/Vqw3ms	and/ he said
הִקְשִׁ֣יתָ	hik.Shi.ta	H7185	HVhp2ms	you have made difficult
לִ/שְׁא֑וֹל	li/sh.'ol	H7592	HR/Vqc	to/ ask
אִם	'im-	H518	HC	if
תִּרְאֶ֨ה	tir.'Eh	H7200	HVqi2ms	you will see
אֹתִ֜/י	'o.T/i	H853	HTo/Sp1cs	(obj.)/ me
לֻקָּ֤ח	lu.Kach	H3947	HVQsmsa	taken
מֵֽ/אִתָּ/ךְ֙	me./'i.to/Kh	H854	HR/R/Sp2fs	from/ with (the)/ you
יְהִֽי	ye.hi-	H1961	HVqj3ms	may it be
לְ/ךָ֣	le./Kha		HR/Sp2ms	to/ you
כֵ֔ן	Khen	H3651	HD	thus
וְ/אִם	ve./'im-	H518	HC/C	and/ if
אַ֖יִן	'A.yin	H369	HTn	not
לֹ֥א	lo'	H3808	HTn	not
יִהְיֶֽה	yih.Yeh	H1961	HVqi3ms	it will be

הפניות שטרונג

H369 — אַיִן (ʼayin, ah'-yin): כאילו משורש קדום שמשמעו להיות לא-כלום או לא להתקיים; אַיִן, העדר קיום; בדרך כלל משמש כמילת שלילה
H518 — אִם (ʼim, eem): חלקיק ראשוני; משמש בהיקף רחב מאוד: כמילת הצבעה — הֵן!; כמילת שאלה — האם?; או כמילת תנאי — אם, אף כי; וגם: הלוואי!, כאשר; ומכאן, בהוראה שלילית — לא
H559 — אָמַר (ʼâmar, aw-mar'): שורש קדום; לומר, לאמור (בשימוש רחב ביותר)
H853 — אֵת (ʼêth, ayth): נראה כצורה מקוצרת של אוֹת (ʼôwth) [H226] במובן ההדגמתי של ישות; בעצם, עצמוּת (אך בדרך כלל משמש לציון מושא הפועל או מילת היחס באופן מוגדר יותר, במשמעות 'אף' או 'דהיינו')
H854 — אֵת (ʼêth, ayth): כנראה מן אָנָה (ʼânâh) [H579]; בעצם, קרבה (משמש רק כמילת יחס או כתואר הפועל), על יד; ומכאן, באופן כללי, עם, על ידי, אצל, בקרב וכדומה
H1961 — הָיָה (hâyâh, haw-yaw): שורש קדום (השווה הָוָא (hâvâʼ) [H1933]); להתקיים, כלומר להיות או להיעשות, לקרות (תמיד בהוראה מודגשת, ולא אוגד או פועל עזר בלבד)
H3651 — כֵּן (kên, kane): מן כּוּן (kûwn) [H3559]; בעיקרו, ניצב זקוף; מכאן (בהשאלה כשם תואר) הוגן, נכון; אך בדרך כלל (כתואר הפועל או כמילת חיבור) כראוי או כך, כן (בשימושים שונים לאופן, לזמן וליחס; לעיתים קרובות בצירוף מילות יחס אחרות)
H3808 — לֹא (lôʼ, lo): או לוֹא (lôwʼ); או לֹה (lôh); (דברים 3:11), חלקיק קדום; לֹא (השלילה הפשוטה או המוחלטת); ומכאן, אַיִן; משמש לעיתים קרובות יחד עם מילות יחס וחלקיקים אחרים
H3947 — לָקַח (lâqach, law-kakh'): שורש קדום; לקחת (במגוון הרחב ביותר של שימושים)
H7185 — קָשָׁה (qâshâh, kaw-shaw'): שורש ראשוני; במובן המדויק: להיות צפוף, כלומר קשוח או חמור (ביישומים שונים)
H7200 — רָאָה (râʼâh, raw-aw'): שורש ראשוני; לראות, כפשוטו או בהשאלה (בשימושים רבים, ישירים ומשתמעים, בבניין יוצא, עומד וגורם)
H7592 — שָׁאַל (shâʼal, shaw-al'): או שָׁאֵל (shâʼêl); שורש קדום; לשאול, לדרוש בדבר; ומכאן, לבקש; ובהרחבה, לתבוע

מראי מקום

הפניות צולבות לפסוק

תִּרְאֶ֨ה — מלכים ב 2:12, מעשי השליחים 1:9-10
לִשְׁא֑וֹל — הבשורה על פי מרקוס 11:22-24, הבשורה על פי יוחנן 16:24

הפניות הדדיות (2): במדבר 27:20, מלכים ב 20:10

נושאים קשורים · מתורגם מאנגלית

Thompson Chain: בית
Nave's: עלייה השמימה; אלישע; נבואה; נביאים; תרגום

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › מלכים ב › פרק 2 › פסוק 10

מלכים ב 2:10

תוכן עניינים

מלכים ב 2:10

נוסח הפסוק

דיון / תובנות [עריכה]

הערות ומקורות [עריכה]

תפריט ניווט

מלכים ב 2:10

מלכים ב 2:10

נוסח הפסוק

דיון / תובנות [עריכה]

הערות ומקורות [עריכה]

תפריט ניווט

חיפוש