שמואל א 27:6

מתוך 4Disciples
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
English EN  ·  Español ES  ·  Português PT  ·  עברית HE  ·  العربية AR  ·  Русский RU  ·  Deutsch DE  ·  Français FR  ·  中文 ZH  ·  தமிழ் TA

כתבי הקודש > שמואל א > פרק 27 > פסוק 6

שמואל א 27:6


← שמואל א 27:5 שמואל א 27:6 (MT) שמואל א 27:7 →
וַיֹּ֨אמֶר דָּוִ֜ד אֶל אָכִ֗ישׁ אִם נָא֩ מָצָ֨אתִי חֵ֤ן בְּעֵינֶ֙יךָ֙ יִתְּנוּ לִ֣י מָק֗וֹם בְּאַחַ֛ת עָרֵ֥י הַשָּׂדֶ֖ה וְאֵ֣שְׁבָה שָּׁ֑ם וְלָ֨מָּה יֵשֵׁ֧ב עַבְדְּךָ֛ בְּעִ֥יר הַמַּמְלָכָ֖ה עִמָּֽךְ׃
וַיִּתֶּן ל֥וֹ אָכִ֛ישׁ בַּיּ֥וֹם הַה֖וּא אֶת צִֽקְלָ֑ג לָכֵ֞ן הָיְתָ֤ה צִֽקְלַג֙ לְמַלְכֵ֣י יְהוּדָ֔ה עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃
וַֽיְהִי֙ מִסְפַּ֣ר הַיָּמִ֔ים אֲשֶׁר יָשַׁ֥ב דָּוִ֖ד בִּשְׂדֵ֣ה פְלִשְׁתִּ֑ים יָמִ֖ים וְאַרְבָּעָ֥ה חֳדָשִֽׁים׃

נוסח הפסוק

MT

וַיִּתֶּןH5414 ל֥וֹ אָכִ֛ישׁH397 בַּיּ֥וֹםH3117 הַה֖וּאH1931 אֶתH853 צִֽקְלָ֑גH6860 לָכֵ֞ןH3651 הָיְתָ֤הH1961 צִֽקְלַג֙H6860 לְמַלְכֵ֣יH4428 יְהוּדָ֔הH3063 עַ֖דH5704 הַיּ֥וֹםH3117 הַזֶּֽה׃H2088


המקור העברי

וַיִּתֶּן־לֹו אָכִישׁ בַּיֹּום הַהוּא אֶת־צִקְלָג לָכֵן הָיְתָה צִקְלַג לְמַלְכֵי יְהוּדָה עַד הַיֹּום הַזֶּה׃ פ

עברית תעתיק שטרונג מורפולוגיה משמעות
וַ/יִּתֶּן
va/i.yi.ten- H5414 HC/Vqw3ms and/ he gave
ל֥/וֹ
l/o HR/Sp3ms to (the)/ him
אָכִ֛ישׁ
'a.Khish H397 HNp Achish
בַּ/יּ֥וֹם
ba/i.Yom H3117 HRd/Ncmsa on the/ day
הַ/ה֖וּא
ha./Hu' H1931 HTd/Pp3ms (the)/ that
אֶת
'et- H853 HTo (obj.)
צִֽקְלָ֑ג
tzik.Lag H6860 HNp Ziklag
לָ/כֵ֞ן
la./Khen H3651 HR/D (to)/ therefore
הָיְתָ֤ה
ha.ye.Tah H1961 HVqp3fs it has belonged
צִֽקְלַג֙
tzik.Lag H6860 HNp Ziklag
לְ/מַלְכֵ֣י
le./mal.Khei H4428 HR/Ncmpc to/ (the) kings of
יְהוּדָ֔ה
ye.hu.Dah H3063 HNp Judah
עַ֖ד
'ad H5704 HR until
הַ/יּ֥וֹם
hai./Yom H3117 HTd/Ncmsa the/ day
הַ/זֶּֽה
ha./Zeh H2088 HTd/Pdxms (the)/ this
הפניות שטרונג
  • H397 — אֲכִישׁ (ʼĂkîysh, aw-keesh'): גזירה בלתי־ודאית; אָכִישׁ, מלך פלשתי
  • H853 — אֵת (ʼêth, ayth): נראה כצורה מקוצרת של אוֹת (ʼôwth) [H226] במובן ההדגמתי של ישות; בעצם, עצמוּת (אך בדרך כלל משמש לציון מושא הפועל או מילת היחס באופן מוגדר יותר, במשמעות 'אף' או 'דהיינו')
  • H1931 — הוּא (hûwʼ, hoo): שצורת הנקבה שלו (מחוץ לחמישה חומשי תורה) היא הִיא (hîyʼ); מילה קדומה, כינוי גוף שלישי יחיד; הוא (היא או זה); מובע רק להדגשה או במשפט בלא פועל; וגם (בהוראה מחזקת) עצמו, או (במיוחד עם ה"א הידיעה) אותו הדבר; לעיתים (כמילת רמז) זה או ההוא; ולפרקים (במקום אוגד) הוא, הם
  • H1961 — הָיָה (hâyâh, haw-yaw): שורש קדום (השווה הָוָא (hâvâʼ) [H1933]); להתקיים, כלומר להיות או להיעשות, לקרות (תמיד בהוראה מודגשת, ולא אוגד או פועל עזר בלבד)
  • H2088 — זֶה (zeh, zeh): מילה קדומה; כינוי הרמז בזכר: זֶה או הַלָּה
  • H3063 — יְהוּדָה (Yᵉhûwdâh, yeh-hoo-daw'): מן יָדָה (yâdâh) [H3034]; מהולל; יהודה (או יְהוּדָה), שמם של חמישה ישראלים; וכן שם השבט שיצא מן הראשון שבהם, ושם נחלתו
  • H3117 — יוֹם (yôwm, yome): משורש בלתי משומש שמשמעו להיות חם; יום (על שם שעות החום), בין במובן מילולי (מזריחת השמש עד שקיעתה, או משקיעה אחת לשקיעה שלאחריה) ובין במובן מושאל (פרק זמן המוגדר על ידי מונח נלווה), (משמש לעתים קרובות כתואר הפועל)
  • H3651 — כֵּן (kên, kane): מן כּוּן (kûwn) [H3559]; בעיקרו, ניצב זקוף; מכאן (בהשאלה כשם תואר) הוגן, נכון; אך בדרך כלל (כתואר הפועל או כמילת חיבור) כראוי או כך, כן (בשימושים שונים לאופן, לזמן וליחס; לעיתים קרובות בצירוף מילות יחס אחרות)
  • H4428 — מֶלֶךְ (melek, meh'-lek): מן מָלַךְ (mâlak) [H4427]; מלך
  • H5414 — נָתַן (nâthan, naw-than'): שורש קדום; לָתֵת, בשימוש רחב ביותר (לָשִׂים, לַעֲשׂוֹת וכדומה)
  • H5704 — עַד (ʻad, ad): במובנו המדויק, כמו עַד (ʻad) [H5703] (משמש כמילת יחס, תואר הפועל או מילת קישור; במיוחד עם מילת יחס); עד כדי (או עד כמה, או כפי ש), בין במרחב (עד ל־) בין בזמן (במשך, בעוד, עד ש) ובין במידה (בשווה עם)
  • H6860 — צִקְלַג (Tsiqlag, tsik-lag'): או צִיקלַג (Tsîyqlag); (דברי הימים א׳ 12:1,20), ממקור בלתי ודאי; צִקְלַג או צִקְלָג, מקום בארץ ישראל
מראי מקום

הפניות צולבות לפסוק

הפניות הדדיות (2): יהושע 15:31, יהושע 19:5

נושאים קשורים · מתורגם מאנגלית

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › שמואל א › פרק 27 › פסוק 6