שמואל א 26:22

מתוך 4Disciples
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
English EN  ·  Español ES  ·  Português PT  ·  עברית HE  ·  العربية AR  ·  Русский RU  ·  Deutsch DE  ·  Français FR  ·  中文 ZH  ·  தமிழ் TA

כתבי הקודש > שמואל א > פרק 26 > פסוק 22

שמואל א 26:22


← שמואל א 26:21 שמואל א 26:22 (MT) שמואל א 26:23 →
וַיֹּאמֶר֩ שָׁא֨וּל חָטָ֜אתִי שׁ֣וּב בְּנִֽי דָוִ֗ד כִּ֠י לֹֽא אָרַ֤ע לְךָ֙ ע֔וֹד תַּ֠חַת אֲשֶׁ֨ר יָקְרָ֥ה נַפְשִׁ֛י בְּעֵינֶ֖יךָ הַיּ֣וֹם הַזֶּ֑ה הִנֵּ֥ה הִסְכַּ֛לְתִּי וָאֶשְׁגֶּ֖ה הַרְבֵּ֥ה מְאֹֽד׃
וַיַּ֤עַן דָּוִד֙ וַיֹּ֔אמֶר הִנֵּ֖ה החנית הַמֶּ֑לֶךְ וְיַעֲבֹ֛ר אֶחָ֥ד מֵֽהַנְּעָרִ֖ים וְיִקָּחֶֽהָ׃
וַֽיהוָה֙ יָשִׁ֣יב לָאִ֔ישׁ אֶת צִדְקָת֖וֹ וְאֶת אֱמֻנָת֑וֹ אֲשֶׁר֩ נְתָנְךָ֨ יְהוָ֤ה׀ הַיּוֹם֙ בְּיָ֔ד וְלֹ֣א אָבִ֔יתִי לִשְׁלֹ֥חַ יָדִ֖י בִּמְשִׁ֥יחַ יְהוָֽה׃

נוסח הפסוק

MT

וַיַּ֤עַןH6030 דָּוִד֙H1732 וַיֹּ֔אמֶרH559 הִנֵּ֖הH2009 החניתH2595 הַמֶּ֑לֶךְH4428 וְיַעֲבֹ֛רH5674 אֶחָ֥דH259 מֵֽהַנְּעָרִ֖יםH5288 וְיִקָּחֶֽהָ׃H3947


המקור העברי

וַיַּעַן דָּוִד וַיֹּאמֶר הִנֵּה [הַחֲנִית כ] (חֲנִית ק) הַמֶּלֶךְ וְיַעֲבֹר אֶחָד מֵהַנְּעָרִים וְיִקָּחֶהָ׃

עברית תעתיק שטרונג מורפולוגיה משמעות
וַ/יַּ֤עַן
va/i.Ya.'an H6030 HC/Vqw3ms and/ he answered
דָּוִד֙
da.Vid H1732 HNp David
וַ/יֹּ֔אמֶר
va/i.Yo.mer H559 HC/Vqw3ms and/ he said
הִנֵּ֖ה
hi.Neh H2009 HTm here!
[ה/חנית כ] (חֲנִ֣ית ק)
[chănîyth כ] (ha.cha.nit ק) H2595 כ [HTd/Ncfsa כ] (HNcfsc ק) ((the) spear of ק)
הַ/מֶּ֑לֶךְ
ha./Me.lekh H4428 HTd/Ncmsa the/ king
וְ/יַעֲבֹ֛ר
ve./ya.'a.Vor H5674 HC/Vqi3ms and/ let him pass over
אֶחָ֥ד
'e.Chad H259 HAcmsa one
מֵֽ/הַ/נְּעָרִ֖ים
me./ha./ne.'a.Rim H5288 HR/Td/Ncmpa from/ the/ young men
וְ/יִקָּחֶֽ/הָ
ve./yi.ka.Che./ha H3947 HC/Vqi3ms/Sp3fs and/ let him take/ it
הפניות שטרונג
  • H259 — אֶחָד (ʼechâd, ekh-awd'): מספר מ־אָחַד (ʼâchad) [H258]; בעיקרו, מאוחד, כלומר אחד; או (כמספר סודר) ראשון
  • H559 — אָמַר (ʼâmar, aw-mar'): שורש קדום; לומר, לאמור (בשימוש רחב ביותר)
  • H1732 — דָּוִד (Dâvid, daw-veed'): לעיתים נדירות (בכתיב מלא); דָּוִיד (Dâvîyd); מאותו מקור כמו דּוֹד (dôwd) [H1730]; אהוב; דוד, בנו הצעיר של ישי
  • H2009 — הִנֵּה (hinnêh, hin-nay'): הארכה של הֵן (hên) [H2005]; הִנֵּה!
  • H2595 — חֲנִית (chănîyth, khan-eeth'): מ־חָנָה (chânâh) [H2583]; רומח (לדקירה, כמו נעיצת יתד אוהל)
  • H3947 — לָקַח (lâqach, law-kakh'): שורש קדום; לקחת (במגוון הרחב ביותר של שימושים)
  • H4428 — מֶלֶךְ (melek, meh'-lek): מן מָלַךְ (mâlak) [H4427]; מלך
  • H5288 — נַעַר (naʻar, nah'-ar): מן נָעַר (nâʻar) [H5287]; (במובן מוחשי) נער (כמי שפעיל), מגיל הינקות ועד גיל ההתבגרות; ומכאן, משרת; וגם (בחילוף המין) נערה (בטווח גילים דומה)
  • H5674 — עָבַר (ʻâbar, aw-bar'): שורש ראשוני; לעבור מעבר; משמש בהיקף רחב מאוד לכל מעבר (מילולי או מושאל; יוצא, עומד, מוגבר, גורם); ובמיוחד, לכסות (בהזדווגות)
  • H6030 — עָנָה (ʻânâh, aw-naw'): שורש קדום; בעיקרו, להתבונן או (בדרך כלל) לשים לב, כלומר לתת את הדעת; ומכאן, להשיב; בהרחבה, לפצות פה ולדבר; ובמיוחד לשיר, לרנן, להעיד, להכריז

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › שמואל א › פרק 26 › פסוק 22