שמואל א 10:15
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
English EN · Español ES · Português PT · עברית HE · العربية AR · Русский RU · Deutsch DE · Français FR · 中文 ZH · தமிழ் TA
כתבי הקודש > שמואל א > פרק 10 > פסוק 15
שמואל א 10:15
| ← שמואל א 10:14 | שמואל א 10:15 (MT) | שמואל א 10:16 → |
|---|---|---|
וַיֹּאמֶר֩ דּ֨וֹד שָׁא֥וּל אֵלָ֛יו וְאֶֽל נַעֲר֖וֹ אָ֣ן הֲלַכְתֶּ֑ם וַיֹּ֕אמֶר לְבַקֵּשׁ֙ אֶת הָ֣אֲתֹנ֔וֹת וַנִּרְאֶ֣ה כִי אַ֔יִן וַנָּב֖וֹא אֶל שְׁמוּאֵֽל׃
|
וַיֹּ֖אמֶר דּ֣וֹד שָׁא֑וּל הַגִּֽידָה נָּ֣א לִ֔י מָֽה אָמַ֥ר לָכֶ֖ם שְׁמוּאֵֽל׃
|
וַיֹּ֤אמֶר שָׁאוּל֙ אֶל דּוֹד֔וֹ הַגֵּ֤ד הִגִּיד֙ לָ֔נוּ כִּ֥י נִמְצְא֖וּ הָאֲתֹנ֑וֹת וְאֶת דְּבַ֤ר הַמְּלוּכָה֙ לֹֽא הִגִּ֣יד ל֔וֹ אֲשֶׁ֖ר אָמַ֥ר שְׁמוּאֵֽל׃
|
נוסח הפסוק
MTמספרי שטרונג הם של המקור עצמו (קודקס לנינגרד, מתויגים בידי MorphHB/OSHB), ולא יישורנוסח המסורה — קודקס לנינגרד (Westminster Leningrad Codex) באמצעות Open Scriptures Hebrew Bible (MorphHB, CC BY 4.0, github.com/openscriptures/morphhb), כאשר Translators Amalgamated Hebrew OT מ־STEPBible.org (CC BY 4.0) מספק את הניקוד, הפיסוק ונתוני הלימוד לכל מילה. מוצג כפי שהמקור מחלק אותו: המקף (maqqef) וסימוני הפסקה פתוחה/סתומה עדיין אינם נכללים.
וַיֹּ֖אמֶרH559 דּ֣וֹדH1730 שָׁא֑וּלH7586 הַגִּֽידָהH5046 נָּ֣אH4994 לִ֔י מָֽהH4100 אָמַ֥רH559 לָכֶ֖ם שְׁמוּאֵֽל׃H8050
המקור העברימקור: Westminster Leningrad Codex (MorphHB), TAHOT (Tyndale House)
וַיֹּאמֶר דֹּוד שָׁאוּל הַגִּידָה־נָּא לִי מָה־אָמַר לָכֶם שְׁמוּאֵל׃
| עברית | תעתיק | שטרונג | מורפולוגיה | משמעות |
|---|---|---|---|---|
וַ/יֹּ֖אמֶר |
va/i.Yo.mer | H559 | HC/Vqw3ms | and/ he said |
דּ֣וֹד |
Dod | H1730 | HNcmsc | (the) uncle of |
שָׁא֑וּל |
sha.'Ul | H7586 | HNp | Saul |
הַגִּֽידָ/ה |
ha.gi.da/h- | H5046 | HVhv2ms/Sh | tell/ ! |
נָּ֣א |
na' | H4994 | HTj | please |
לִ֔/י |
L/i | HR/Sp1cs | to (the)/ me | |
מָֽה |
mah- | H4100 | HTi | what? |
אָמַ֥ר |
'a.Mar | H559 | HVqp3ms | did he say |
לָ/כֶ֖ם |
la./Khem | HR/Sp2mp | to (the)/ you | |
שְׁמוּאֵֽל |
she.mu.'El | H8050 | HNp | Samuel |
הפניות שטרונג
- H559 — אָמַר (ʼâmar, aw-mar'): שורש קדום; לומר, לאמור (בשימוש רחב ביותר)
- H1730 — דּוֹד (dôwd, dode): או (מקוצר) דֹּד (dôd); משורש בלתי־משומש שמשמעו בעיקרו להרתיח, כלומר; (בהשאלה) לאהוב; ומכאן: אות אהבה, אוהב (דוד), רֵעַ; ובמובן המיוחד — דּוֹד (אחי האב)
- H4100 — מָה (mâh, maw): או מַה (mah); או מָ (mâ); או מַ (ma); גם מֶה (meh); חלקיק יסודי; במובן המדויק, מילת שאלה: מה? (ובכלל זה איך? מדוע? מתי?); אך גם מילת קריאה: מה! (ובכלל זה כמה!), או בהוראה סתמית: מה (ובכלל זה כל אשר, ואף בהוראת זיקה: אשר, מה ש־); לעיתים קרובות בא עם אותיות תחיליות במשמעויות תיאוריות או מקשרות שונות
- H4994 — נָא (nâʼ, naw): חלקיק ראשוני של זירוז ותחינה, שאפשר בדרך כלל לתרגמו; 'אָנָּא', 'נָא', 'עַתָּה' או 'אֵפוֹא'; נוספת על פי רוב לפעלים (בציווי או בעתיד), או למילות קריאה, ולעיתים לתואר פועל או למילת חיבור
- H5046 — נָגַד (nâgad, naw-gad'): שורש קדום; בדיוק: להיות מול, כלומר לעמוד בבירור אל מול; ומכאן (בבניין הגורם), לגלות, להראות; ובהשאלה, להודיע (תמיד בעל פה לאדם הנוכח); ובמובן המיוחד, לחשוף, לנבא, להסביר, להלל
- H7586 — שָׁאוּל (Shâʼûwl, shaw-ool'): בינוני סביל של שָׁאַל (shâʼal) [H7592]; נשאל; שאול, שמם של אדומי אחד ושל שני ישראלים
- H8050 — שְׁמוּאֵל (Shᵉmûwʼêl, sehm-oo-ale'): מצורת הבינוני הפעול של שָׁמַע (shâmaʻ) [H8085] ומן אֵל (ʼêl) [H410]; נִשְׁמָע מֵאֵת אלוהים; שְׁמוּאֵל, שמם של שלושה ישראלים
מראי מקוםהפניות מקבילות מתוך «אוצר ידיעת הכתובים» (TSKe), נחלת הכלל. חלוקת מילות המפתח היא של עורכיו, ואינה בחירה שלנו.
הפניות הדדיות (1): ירמיה 38:27
דיון / תובנות [עריכה]
אין תוכן עדיין
הערות ומקורות [עריכה]
אין תוכן עדיין