כתבי הקודש > שמואל א > פרק 10 > פסוק 12

שמואל א 10:12

← שמואל א 10:11	שמואל א 10:12 (MT)	שמואל א 10:13 →
וַיְהִ֗י כָּל יֽוֹדְעוֹ֙ מֵאִתְּמ֣וֹל שִׁלְשׁ֔וֹם וַיִּרְא֕וּ וְהִנֵּ֥ה עִם נְבִאִ֖ים נִבָּ֑א וַיֹּ֨אמֶר הָעָ֜ם אִ֣ישׁ אֶל רֵעֵ֗הוּ מַה זֶּה֙ הָיָ֣ה לְבֶן קִ֔ישׁ הֲגַ֥ם שָׁא֖וּל בַּנְּבִיאִֽים׃	וַיַּ֨עַן אִ֥ישׁ מִשָּׁ֛ם וַיֹּ֖אמֶר וּמִ֣י אֲבִיהֶ֑ם עַל כֵּן֙ הָיְתָ֣ה לְמָשָׁ֔ל הֲגַ֥ם שָׁא֖וּל בַּנְּבִאִֽים׃	וַיְכַל֙ מֵֽהִתְנַבּ֔וֹת וַיָּבֹ֖א הַבָּמָֽה׃

נוסח הפסוק

MT

וַיַּ֨עַן^H6030 אִ֥ישׁ^H376 מִשָּׁ֛ם^H8033 וַיֹּ֖אמֶר^H559 וּמִ֣י^H4310 אֲבִיהֶ֑ם^H1 עַל^H5921 כֵּן֙^H3651 הָיְתָ֣ה^H1961 לְמָשָׁ֔ל^H4912 הֲגַ֥ם^H1571 שָׁא֖וּל^H7586 בַּנְּבִאִֽים׃^H5030

המקור העברי

וַיַּעַן אִישׁ מִשָּׁם וַיֹּאמֶר וּמִי אֲבִיהֶם עַל־כֵּן הָיְתָה לְמָשָׁל הֲגַם שָׁאוּל בַּנְּבִאִים׃

עברית	תעתיק	שטרונג	מורפולוגיה	משמעות
וַ/יַּ֨עַן	va/i.Ya.'an	H6030	HC/Vqw3ms	and/ he answered
אִ֥ישׁ	'ish	H376	HNcmsa	a man
מִ/שָּׁ֛ם	mi./Sham	H8033	HR/D	from/ there
וַ/יֹּ֖אמֶר	va/i.Yo.mer	H559	HC/Vqw3ms	and/ he said
וּ/מִ֣י	u./Mi	H4310	HC/Ti	and/ who?
אֲבִי/הֶ֑ם	'a.vi./Hem	H1	HNcmsc/Sp3mp	(is) father/ their
עַל	'al-	H5921	HR	there-
כֵּן֙	ken	H3651	HTm	-fore
הָיְתָ֣ה	ha.ye.Tah	H1961	HVqp3fs	it became
לְ/מָשָׁ֔ל	le./ma.Shal	H4912	HR/Ncmsa	(into)/ a proverb
הֲ/גַ֥ם	ha./Gam	H1571	HTi/D	¿/ also
שָׁא֖וּל	sha.'Ul	H7586	HNp	(is) Saul
בַּ/נְּבִאִֽים	ba./ne.vi.'Im	H5030	HRd/Ncmpa	among the/ prophets

הפניות שטרונג

H1 — אָב (ʼâb, awb): מילה ראשונית; אב, בשימוש מילולי וישיר, או מושאל ורחוק
H376 — אִישׁ (ʼîysh, eesh): קיצור של אֱנוֹשׁ (ʼĕnôwsh) [H582] (או אולי דווקא משורש בלתי־משומש שמשמעותו להיות קיים); איש, כפרט או כזכר; משמש לעיתים קרובות כלוואי למונח מסוים יותר (ובמקרים כאלה תכופות אינו בא לידי ביטוי בתרגום)
H559 — אָמַר (ʼâmar, aw-mar'): שורש קדום; לומר, לאמור (בשימוש רחב ביותר)
H1571 — גַּם (gam, gam): בכיווץ משורש לא בשימוש שמשמעו לאסוף; במקורו: אסופה, צירוף; משמש רק כתואר הפועל — גם, אף, אפילו, אכן, אף כי; לעיתים קרובות נשנה כמילת זיקה מתאמת: גם... וגם
H1961 — הָיָה (hâyâh, haw-yaw): שורש קדום (השווה הָוָא (hâvâʼ) [H1933]); להתקיים, כלומר להיות או להיעשות, לקרות (תמיד בהוראה מודגשת, ולא אוגד או פועל עזר בלבד)
H3651 — כֵּן (kên, kane): מן כּוּן (kûwn) [H3559]; בעיקרו, ניצב זקוף; מכאן (בהשאלה כשם תואר) הוגן, נכון; אך בדרך כלל (כתואר הפועל או כמילת חיבור) כראוי או כך, כן (בשימושים שונים לאופן, לזמן וליחס; לעיתים קרובות בצירוף מילות יחס אחרות)
H4310 — מִי (mîy, me): כינוי שאלה לאנשים, כשם שמָה (mâh) [H4100] הוא לדברים; מי? (לעיתים, בניב מיוחד, גם לגבי דברים); וכן (בהוראה סתמית) כל מי ש־; משמש לעיתים קרובות בנטייה עקיפה עם תחילית או סופית
H4912 — מָשָׁל (mâshâl, maw-shawl'): כנראה מן מָשַׁל (mâshal) [H4910] באיזושהי משמעות מקורית של עליונות בפעולה שכלית; בעצם, פתגם קצר וקולע, בדרך כלל בעל אופי מטאפורי; ומכאן — משל (כפתגם, שיר או נאום)
H5030 — נָבִיא (nâbîyʼ, naw-bee'): מן נָבָא (nâbâʼ) [H5012]; נביא, או (בהוראה כללית) איש שניחן בהשראה אלוהית
H5921 — עַל (ʻal, al): כראוי, זהה ל־עַל (ʻal) [H5920] המשמש כמילת יחס (ביחיד או ברבים לעיתים קרובות עם תחילית, או כמילת קישור עם חלקיק בעקבותיה); מעל, על גבי, על, או נגד (אם כי ביחס אחרון זה תמיד מתוך היבט של מלמעלה למטה), במגוון רחב של שימושים
H6030 — עָנָה (ʻânâh, aw-naw'): שורש קדום; בעיקרו, להתבונן או (בדרך כלל) לשים לב, כלומר לתת את הדעת; ומכאן, להשיב; בהרחבה, לפצות פה ולדבר; ובמיוחד לשיר, לרנן, להעיד, להכריז
H7586 — שָׁאוּל (Shâʼûwl, shaw-ool'): בינוני סביל של שָׁאַל (shâʼal) [H7592]; נשאל; שאול, שמם של אדומי אחד ושל שני ישראלים
H8033 — שָׁם (shâm, shawm): מילית קדומה (אולי מכינוי הזיקה, אֲשֶׁר (ʼăsher) [H834]); שָׁם (ובהשאלה לזמן) אָז; ולעיתים קרובות לשם, או משם

מראי מקום

הפניות צולבות לפסוק

ומי אביהם — ישעיה 54:13, הבשורה על פי יוחנן 6:45, הבשורה על פי יוחנן 7:16, איגרת יעקב 1:17

הפניות הדדיות (2): בראשית 4:20, מלכים א 20:35

נושאים קשורים · מתורגם מאנגלית

Nave's: משלי

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › שמואל א › פרק 10 › פסוק 12

שמואל א 10:12

תוכן עניינים

שמואל א 10:12

נוסח הפסוק

דיון / תובנות [עריכה]

הערות ומקורות [עריכה]

תפריט ניווט

שמואל א 10:12

שמואל א 10:12

נוסח הפסוק

דיון / תובנות [עריכה]

הערות ומקורות [עריכה]

תפריט ניווט

חיפוש