מלכים א 21:12

מתוך 4Disciples
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
English EN  ·  Español ES  ·  Português PT  ·  עברית HE  ·  العربية AR  ·  Русский RU  ·  Deutsch DE  ·  Français FR  ·  中文 ZH  ·  தமிழ் TA

כתבי הקודש > מלכים א > פרק 21 > פסוק 12

מלכים א 21:12


← מלכים א 21:11 מלכים א 21:12 (MT) מלכים א 21:13 →
וַיַּעֲשׂוּ֩ אַנְשֵׁ֨י עִיר֜וֹ הַזְּקֵנִ֣ים וְהַחֹרִ֗ים אֲשֶׁ֤ר הַיֹּֽשְׁבִים֙ בְּעִיר֔וֹ כַּאֲשֶׁ֛ר שָׁלְחָ֥ה אֲלֵיהֶ֖ם אִיזָ֑בֶל כַּאֲשֶׁ֤ר כָּתוּב֙ בַּסְּפָרִ֔ים אֲשֶׁ֥ר שָׁלְחָ֖ה אֲלֵיהֶֽם׃
קָרְא֖וּ צ֑וֹם וְהֹשִׁ֥יבוּ אֶת נָב֖וֹת בְּרֹ֥אשׁ הָעָֽם׃
וַ֠יָּבֹאוּ שְׁנֵ֨י הָאֲנָשִׁ֥ים בְּנֵֽי בְלִיַּעַל֮ וַיֵּשְׁב֣וּ נֶגְדּוֹ֒ וַיְעִדֻהוּ֩ אַנְשֵׁ֨י הַבְּלִיַּ֜עַל אֶת נָב֗וֹת נֶ֤גֶד הָעָם֙ לֵאמֹ֔ר בֵּרַ֥ךְ נָב֛וֹת אֱלֹהִ֖ים וָמֶ֑לֶךְ וַיֹּצִאֻ֙הוּ֙ מִח֣וּץ לָעִ֔יר וַיִּסְקְלֻ֥הוּ בָאֲבָנִ֖ים וַיָּמֹֽת׃

נוסח הפסוק

MT

קָרְא֖וּH7121 צ֑וֹםH6685 וְהֹשִׁ֥יבוּH3427 אֶתH853 נָב֖וֹתH5022 בְּרֹ֥אשׁH7218 הָעָֽם׃H5971


המקור העברי

קָרְאוּ צֹום וְהֹשִׁיבוּ אֶת־נָבֹות בְּרֹאשׁ הָעָם׃

עברית תעתיק שטרונג מורפולוגיה משמעות
קָרְא֖וּ
ka.re.'U H7121 HVqp3cp they proclaimed
צ֑וֹם
Tzom H6685 HNcmsa a fast
וְ/הֹשִׁ֥יבוּ
ve./ho.Shi.vu H3427 HC/Vhp3cp and/ they made sit
אֶת
'et- H853 HTo (obj.)
נָב֖וֹת
na.Vot H5022 HNp Naboth
בְּ/רֹ֥אשׁ
be./Rosh H7218 HR/Ncmsc at/ (the) head of
הָ/עָֽם
ha./'Am H5971 HTd/Ncmsa the/ people
הפניות שטרונג
  • H853 — אֵת (ʼêth, ayth): נראה כצורה מקוצרת של אוֹת (ʼôwth) [H226] במובן ההדגמתי של ישות; בעצם, עצמוּת (אך בדרך כלל משמש לציון מושא הפועל או מילת היחס באופן מוגדר יותר, במשמעות 'אף' או 'דהיינו')
  • H3427 — יָשַׁב (yâshab, yaw-shab'): שורש ראשוני; למעשה, לשבת (בפרט כשופט, במארב, במנוחה); ומכאן, לשכון, להישאר; בבניין הגורם, ליישב, לשאת אישה
  • H5022 — נָבוֹת (Nâbôwth, naw-both'): נקבה ברבים מזהה ל־נֹב (Nôb) [H5011]; פירות; נָבוֹת, איש ישראלי
  • H5971 — עַם (ʻam, am): מן עָמַם (ʻâmam) [H6004]; עַם (כיחידה מקובצת); ובמיוחד שֵׁבֶט (כשבטי ישראל); ומכאן (בהוראה קיבוצית) חַיִל או בְּנֵי לְוָיָה; ובהשאלה — עֵדֶר
  • H6685 — צוֹם (tsôwm, tsome): או צֹם (tsôm); מ־צוּם (tsûwm) [H6684]; צום
  • H7121 — קָרָא (qârâʼ, kaw-raw'): שורש ראשוני (קרוב לוודאי זהה ל־קָרָא (qârâʼ) [H7122] בשל רעיון הפנייה אל אדם שנפגשים בו); לִקְרוֹא אל (כלומר, בדיוק המילה: לפנות בשם, אך משמש בשלל רחב של הוראות)
  • H7218 — רֹאשׁ (rôʼsh, roshe): משורש בלתי משומש שמשמעותו כנראה לנער; הראש (בהיותו הנוח ביותר להינוע), בין כפשוטו ובין בהשאלה (בשימושים רבים: של מקום, של זמן, של מעלה וכו')
מראי מקום

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › מלכים א › פרק 21 › פסוק 12