כתבי הקודש > שמואל ב > פרק 13 > פסוק 17

שמואל ב 13:17

← שמואל ב 13:16	שמואל ב 13:17 (MT)	שמואל ב 13:18 →
וַתֹּ֣אמֶר ל֗וֹ אַל אוֹדֹ֞ת הָרָעָ֤ה הַגְּדוֹלָה֙ הַזֹּ֔את מֵאַחֶ֛רֶת אֲשֶׁר עָשִׂ֥יתָ עִמִּ֖י לְשַׁלְּחֵ֑נִי וְלֹ֥א אָבָ֖ה לִשְׁמֹ֥עַֽ לָֽהּ׃	וַיִּקְרָ֗א אֶֽת נַעֲרוֹ֙ מְשָׁ֣רְת֔וֹ וַיֹּ֕אמֶר שִׁלְחוּ נָ֥א אֶת זֹ֛את מֵעָלַ֖י הַח֑וּצָה וּנְעֹ֥ל הַדֶּ֖לֶת אַחֲרֶֽיהָ׃	וְעָלֶ֙יהָ֙ כְּתֹ֣נֶת פַּסִּ֔ים כִּי֩ כֵ֨ן תִּלְבַּ֧שְׁןָ בְנוֹת הַמֶּ֛לֶךְ הַבְּתוּלֹ֖ת מְעִילִ֑ים וַיֹּצֵ֨א אוֹתָ֤הּ מְשָֽׁרְתוֹ֙ הַח֔וּץ וְנָעַ֥ל הַדֶּ֖לֶת אַחֲרֶֽיהָ׃

נוסח הפסוק

MT

וַיִּקְרָ֗א^H7121 אֶֽת^H853 נַעֲרוֹ֙^H5288 מְשָׁ֣רְת֔וֹ^H8334 וַיֹּ֕אמֶר^H559 שִׁלְחוּ^H7971 נָ֥א^H4994 אֶת^H853 זֹ֛את^H2063 מֵעָלַ֖י^H5921 הַח֑וּצָה^H2351 וּנְעֹ֥ל^H5274 הַדֶּ֖לֶת^H1817 אַחֲרֶֽיהָ׃^H310

המקור העברי

וַיִּקְרָא אֶת־נַעֲרֹו מְשָׁרְתֹו וַיֹּאמֶר שִׁלְחוּ־נָא אֶת־זֹאת מֵעָלַי הַחוּצָה וּנְעֹל הַדֶּלֶת אַחֲרֶיהָ׃

עברית	תעתיק	שטרונג	מורפולוגיה	משמעות
וַ/יִּקְרָ֗א	va/i.yik.Ra'	H7121	HC/Vqw3ms	and/ he summoned
אֶֽת	'et-	H853	HTo	(obj.)
נַעֲר/וֹ֙	na.'a.R/o	H5288	HNcmsc/Sp3ms	young man/ his
מְשָׁ֣רְת֔/וֹ	me.Sha.re.T/o	H8334	HVprmsc/Sp3ms	(who) served/ him
וַ/יֹּ֕אמֶר	va/i.Yo.mer	H559	HC/Vqw3ms	and/ he said
שִׁלְחוּ	shil.chu-	H7971	HVqv2mp	send away
נָ֥א	na'	H4994	HTe	please
אֶת	'et-	H853	HTo	(obj.)
זֹ֛את	zot	H2063	HPdxfs	this (woman)
מֵ/עָלַ֖/י	me./'a.La/i	H5921	HR/R/Sp1cs	from/ with (the)/ me
הַ/ח֑וּצָ/ה	ha./Chu.tza/h	H2351	HTd/Ncmsa/Sd	the/ outside/ towards
וּ/נְעֹ֥ל	u./ne.'Ol	H5274	HC/Vqv2ms	and/ lock
הַ/דֶּ֖לֶת	ha./De.let	H1817	HTd/Ncfsa	the/ door
אַחֲרֶֽי/הָ	'a.cha.Rei./ha	H310	HR/Sp3fs	after/ her

הפניות שטרונג

H310 — אַחַר (ʼachar, akh-ar'): מן אָחַר (ʼâchar) [H309]; בעיקרו של דבר, החלק האחורי; בדרך כלל משמש כתואר הפועל או כמילת חיבור, אחרי (במשמעויות שונות)
H559 — אָמַר (ʼâmar, aw-mar'): שורש קדום; לומר, לאמור (בשימוש רחב ביותר)
H853 — אֵת (ʼêth, ayth): נראה כצורה מקוצרת של אוֹת (ʼôwth) [H226] במובן ההדגמתי של ישות; בעצם, עצמוּת (אך בדרך כלל משמש לציון מושא הפועל או מילת היחס באופן מוגדר יותר, במשמעות 'אף' או 'דהיינו')
H1817 — דֶּלֶת (deleth, deh'-leth): מן דָּלָה (dâlâh) [H1802]; דבר המתנודד על ציריו, כלומר כנף הדלת
H2063 — זֹאת (zôʼth, zothe'): נקבה חריגה של זֶה (zeh) [H2089]; זאת (משמש לעיתים קרובות כתואר הפועל)
H2351 — חוּץ (chûwts, khoots): או (מקוצר) חֻץ (chuts); (שתי הצורות נקביות ברבים) משורש בלתי־משומש שמשמעותו לנתק; למעשה, מופרד בקיר, כלומר בחוץ, מחוץ לבית
H4994 — נָא (nâʼ, naw): חלקיק ראשוני של זירוז ותחינה, שאפשר בדרך כלל לתרגמו; 'אָנָּא', 'נָא', 'עַתָּה' או 'אֵפוֹא'; נוספת על פי רוב לפעלים (בציווי או בעתיד), או למילות קריאה, ולעיתים לתואר פועל או למילת חיבור
H5274 — נָעַל (nâʻal, naw-al'): שורש קדום; גם גזירה שמנית מן נַעַל (naʻal) [H5275]; כפשוטו, לנעול, כלומר בבריח או בחבל; ומכאן, להנעיל סנדלים, כלומר לספק נעליים
H5288 — נַעַר (naʻar, nah'-ar): מן נָעַר (nâʻar) [H5287]; (במובן מוחשי) נער (כמי שפעיל), מגיל הינקות ועד גיל ההתבגרות; ומכאן, משרת; וגם (בחילוף המין) נערה (בטווח גילים דומה)
H5921 — עַל (ʻal, al): כראוי, זהה ל־עַל (ʻal) [H5920] המשמש כמילת יחס (ביחיד או ברבים לעיתים קרובות עם תחילית, או כמילת קישור עם חלקיק בעקבותיה); מעל, על גבי, על, או נגד (אם כי ביחס אחרון זה תמיד מתוך היבט של מלמעלה למטה), במגוון רחב של שימושים
H7121 — קָרָא (qârâʼ, kaw-raw'): שורש ראשוני (קרוב לוודאי זהה ל־קָרָא (qârâʼ) [H7122] בשל רעיון הפנייה אל אדם שנפגשים בו); לִקְרוֹא אל (כלומר, בדיוק המילה: לפנות בשם, אך משמש בשלל רחב של הוראות)
H7971 — שָׁלַח (shâlach, shaw-lakh'): שורש ראשוני; לשלוח — לשלח, לשלוח אל, או לשלוח החוצה (במגוון רחב מאוד של שימושים)
H8334 — שָׁרַת (shârath, shaw-rath'): שורש ראשוני; לשרת כמשרת או כעובד אלוהים; בהשאלה, לתרום ל־

מראי מקום

נושאים קשורים · מתורגם מאנגלית

Nave's: ניאוף; אונס; תָּמָר

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › שמואל ב › פרק 13 › פסוק 17

שמואל ב 13:17

תוכן עניינים

שמואל ב 13:17

נוסח הפסוק

דיון / תובנות [עריכה]

הערות ומקורות [עריכה]

תפריט ניווט

שמואל ב 13:17

שמואל ב 13:17

נוסח הפסוק

דיון / תובנות [עריכה]

הערות ומקורות [עריכה]

תפריט ניווט

חיפוש