כתבי הקודש > שמואל א > פרק 4 > פסוק 14

שמואל א 4:14

← שמואל א 4:13	שמואל א 4:14 (MT)	שמואל א 4:15 →
וַיָּב֗וֹא וְהִנֵּ֣ה עֵ֠לִי יֹשֵׁ֨ב עַֽל הַכִּסֵּ֜א יך דֶּ֙רֶךְ֙ מְצַפֶּ֔ה כִּֽי הָיָ֤ה לִבּוֹ֙ חָרֵ֔ד עַ֖ל אֲר֣וֹן הָאֱלֹהִ֑ים וְהָאִ֗ישׁ בָּ֚א לְהַגִּ֣יד בָּעִ֔יר וַתִּזְעַ֖ק כָּל הָעִֽיר׃	וַיִּשְׁמַ֤ע עֵלִי֙ אֶת ק֣וֹל הַצְּעָקָ֔ה וַיֹּ֕אמֶר מֶ֛ה ק֥וֹל הֶהָמ֖וֹן הַזֶּ֑ה וְהָאִ֣ישׁ מִהַ֔ר וַיָּבֹ֖א וַיַּגֵּ֥ד לְעֵלִֽי׃	וְעֵלִ֕י בֶּן תִּשְׁעִ֥ים וּשְׁמֹנֶ֖ה שָׁנָ֑ה וְעֵינָ֣יו קָ֔מָה וְלֹ֥א יָכ֖וֹל לִרְאֽוֹת׃

נוסח הפסוק

MT

וַיִּשְׁמַ֤ע^H8085 עֵלִי֙^H5941 אֶת^H853 ק֣וֹל^H6963 הַצְּעָקָ֔ה^H6818 וַיֹּ֕אמֶר^H559 מֶ֛ה^H4100 ק֥וֹל^H6963 הֶהָמ֖וֹן^H1995 הַזֶּ֑ה^H2088 וְהָאִ֣ישׁ^H376 מִהַ֔ר^H4116 וַיָּבֹ֖א^H935 וַיַּגֵּ֥ד^H5046 לְעֵלִֽי׃^H5941

המקור העברי

וַיִּשְׁמַע עֵלִי אֶת־קֹול הַצְּעָקָה וַיֹּאמֶר מֶה קֹול הֶהָמֹון הַזֶּה וְהָאִישׁ מִהַר וַיָּבֹא וַיַּגֵּד לְעֵלִי׃

עברית	תעתיק	שטרונג	מורפולוגיה	משמעות
וַ/יִּשְׁמַ֤ע	va/i.yish.Ma'	H8085	HC/Vqw3ms	and/ he heard
עֵלִי֙	'e.Li	H5941	HNp	Eli
אֶת	'et-	H853	HTo	(obj.)
ק֣וֹל	Kol	H6963	HNcmsc	(the) sound of
הַ/צְּעָקָ֔ה	ha./tze.'a.Kah	H6818	HTd/Ncfsa	the/ outcry
וַ/יֹּ֕אמֶר	va/i.Yo.mer	H559	HC/Vqw3ms	and/ he said
מֶ֛ה	meh	H4100	HTi	what?
ק֥וֹל	Kol	H6963	HNcmsc	(is) (the) sound of
הֶ/הָמ֖וֹן	he./ha.Mon	H1995	HTd/Ncmsa	the/ uproar
הַ/זֶּ֑ה	ha./Zeh	H2088	HTd/Pdxms	(the)/ this
וְ/הָ/אִ֣ישׁ	ve./ha./'Ish	H376	HC/Td/Ncmsa	and/ the/ man
מִהַ֔ר	mi.Har	H4116	HVpp3ms	he hurried
וַ/יָּבֹ֖א	va/i.ya.Vo'	H935	HC/Vqw3ms	and/ he came
וַ/יַּגֵּ֥ד	va/i.ya.Ged	H5046	HC/Vhw3ms	and/ he told
לְ/עֵלִֽי	le./'e.Li	H5941	HR/Np	to/ Eli

הפניות שטרונג

H376 — אִישׁ (ʼîysh, eesh): קיצור של אֱנוֹשׁ (ʼĕnôwsh) [H582] (או אולי דווקא משורש בלתי־משומש שמשמעותו להיות קיים); איש, כפרט או כזכר; משמש לעיתים קרובות כלוואי למונח מסוים יותר (ובמקרים כאלה תכופות אינו בא לידי ביטוי בתרגום)
H559 — אָמַר (ʼâmar, aw-mar'): שורש קדום; לומר, לאמור (בשימוש רחב ביותר)
H853 — אֵת (ʼêth, ayth): נראה כצורה מקוצרת של אוֹת (ʼôwth) [H226] במובן ההדגמתי של ישות; בעצם, עצמוּת (אך בדרך כלל משמש לציון מושא הפועל או מילת היחס באופן מוגדר יותר, במשמעות 'אף' או 'דהיינו')
H935 — בּוֹא (bôwʼ, bo): שורש קדום; לָלֶכֶת אוֹ לָבוֹא (במגוון רחב של שימושים)
H1995 — הָמוֹן (hâmôwn, haw-mone'): או הָמֹן (hâmôn); (יחזקאל 5:7), מן הָמָה (hâmâh) [H1993]; רעש, המולה, המון; וגם מבוכה ואי־שקט, הון
H2088 — זֶה (zeh, zeh): מילה קדומה; כינוי הרמז בזכר: זֶה או הַלָּה
H4100 — מָה (mâh, maw): או מַה (mah); או מָ (mâ); או מַ (ma); גם מֶה (meh); חלקיק יסודי; במובן המדויק, מילת שאלה: מה? (ובכלל זה איך? מדוע? מתי?); אך גם מילת קריאה: מה! (ובכלל זה כמה!), או בהוראה סתמית: מה (ובכלל זה כל אשר, ואף בהוראת זיקה: אשר, מה ש־); לעיתים קרובות בא עם אותיות תחיליות במשמעויות תיאוריות או מקשרות שונות
H4116 — מָהַר (mâhar, maw-har'): שורש יסודי; במובן המדויק: להיות נוזלי או לזרום בקלות, כלומר (במשמעות נגזרת) למהר (במובן חיובי או שלילי); לעיתים קרובות משמש (בצירוף פועל אחר) כתואר הפועל: מיד, בזריזות
H5046 — נָגַד (nâgad, naw-gad'): שורש קדום; בדיוק: להיות מול, כלומר לעמוד בבירור אל מול; ומכאן (בבניין הגורם), לגלות, להראות; ובהשאלה, להודיע (תמיד בעל פה לאדם הנוכח); ובמובן המיוחד, לחשוף, לנבא, להסביר, להלל
H5941 — עֵלִי (ʻÊlîy, ay-lee'): מן עָלָה (ʻâlâh) [H5927]; רם; עֵלִי, כהן גדול ישראלי
H6818 — צַעֲקָה (tsaʻăqâh, tsah-ak-aw'): מן צָעַק (tsâʻaq) [H6817]; צעקה
H6963 — קוֹל (qôwl, kole): או קֹל (qôl); משורש שאינו בשימוש שמשמעו לקרוא בקול; קול או צליל
H8085 — שָׁמַע (shâmaʻ, shaw-mah'): שורש ראשוני; לשמוע בהבנה (לעיתים קרובות במשמעות של הקשבה, ציות וכדומה; בבניין הגורם: לספר, להשמיע וכדומה)

מראי מקום

הפניות צולבות לפסוק

ק֣וֹל — שמואל א 4:6

הפניות הדדיות (2): אסתר 4:3, ירמיה 48:19

נושאים קשורים · מתורגם מאנגלית

Nave's: תיבה; עֵלִי; משפטים; הורים

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › שמואל א › פרק 4 › פסוק 14

שמואל א 4:14

תוכן עניינים

שמואל א 4:14

נוסח הפסוק

דיון / תובנות [עריכה]

הערות ומקורות [עריכה]

תפריט ניווט

שמואל א 4:14

שמואל א 4:14

נוסח הפסוק

דיון / תובנות [עריכה]

הערות ומקורות [עריכה]

תפריט ניווט

חיפוש