שמואל א 20:36

מתוך 4Disciples
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
English EN  ·  Español ES  ·  Português PT  ·  עברית HE  ·  العربية AR  ·  Русский RU  ·  Deutsch DE  ·  Français FR  ·  中文 ZH  ·  தமிழ் TA

כתבי הקודש > שמואל א > פרק 20 > פסוק 36

שמואל א 20:36


← שמואל א 20:35 שמואל א 20:36 (MT) שמואל א 20:37 →
וַיְהִ֣י בַבֹּ֔קֶר וַיֵּצֵ֧א יְהוֹנָתָ֛ן הַשָּׂדֶ֖ה לְמוֹעֵ֣ד דָּוִ֑ד וְנַ֥עַר קָטֹ֖ן עִמּֽוֹ׃
וַיֹּ֣אמֶר לְנַעֲר֔וֹ רֻ֗ץ מְצָ֥א נָא֙ אֶת הַ֣חִצִּ֔ים אֲשֶׁ֥ר אָנֹכִ֖י מוֹרֶ֑ה הַנַּ֣עַר רָ֔ץ וְהֽוּא יָרָ֥ה הַחֵ֖צִי לְהַעֲבִרֽוֹ׃
וַיָּבֹ֤א הַנַּ֙עַר֙ עַד מְק֣וֹם הַחֵ֔צִי אֲשֶׁ֥ר יָרָ֖ה יְהוֹנָתָ֑ן וַיִּקְרָ֨א יְהוֹנָתָ֜ן אַחֲרֵ֤י הַנַּ֙עַר֙ וַיֹּ֔אמֶר הֲל֥וֹא הַחֵ֖צִי מִמְּךָ֥ וָהָֽלְאָה׃

נוסח הפסוק

MT

וַיֹּ֣אמֶרH559 לְנַעֲר֔וֹH5288 רֻ֗ץH7323 מְצָ֥אH4672 נָא֙H4994 אֶתH853 הַ֣חִצִּ֔יםH2678 אֲשֶׁ֥רH834 אָנֹכִ֖יH595 מוֹרֶ֑הH3384 הַנַּ֣עַרH5288 רָ֔ץH7323 וְהֽוּאH1931 יָרָ֥הH3384 הַחֵ֖צִיH2678 לְהַעֲבִרֽוֹ׃H5674


המקור העברי

וַיֹּאמֶר לְנַעֲרֹו רֻץ מְצָא נָא אֶת־הַחִצִּים אֲשֶׁר אָנֹכִי מֹורֶה הַנַּעַר רָץ וְהוּא־יָרָה הַחֵצִי לְהַעֲבִרֹו׃

עברית תעתיק שטרונג מורפולוגיה משמעות
וַ/יֹּ֣אמֶר
va/i.Yo.mer H559 HC/Vqw3ms and/ he said
לְ/נַעֲר֔/וֹ
le./na.'a.R/o H5288 HR/Ncmsc/Sp3ms to/ lad/ his
רֻ֗ץ
Rutz H7323 HVqv2ms run
מְצָ֥א
me.Tza' H4672 HVqv2ms find
נָא֙
na' H4994 HTe please
אֶת
'et- H853 HTo (obj.)
הַ֣/חִצִּ֔ים
ha./chi.Tzim H2678 HTd/Ncmpa the/ arrows
אֲשֶׁ֥ר
'a.Sher H834 HTr which
אָנֹכִ֖י
'a.no.Khi H595 HPp1cs I
מוֹרֶ֑ה
mo.Reh H3384 HVhrmsa (am) about to shoot
הַ/נַּ֣עַר
ha./Na.'ar H5288 HTd/Ncmsa the/ lad
רָ֔ץ
Ratz H7323 HVqp3ms he ran
וְ/הֽוּא
ve./hu'- H1931 HC/Pp3ms and/ he
יָרָ֥ה
ya.Rah H3384 HVqp3ms he shot
הַ/חֵ֖צִי
ha./Che.tzi H2678 HTd/Ncmsa the/ arrow
לְ/הַעֲבִרֽ/וֹ
le./ha.'a.vi.R/o H5674 HR/Vhc/Sp3ms to/ make (it) pass beyond/ him
הפניות שטרונג
  • H559 — אָמַר (ʼâmar, aw-mar'): שורש קדום; לומר, לאמור (בשימוש רחב ביותר)
  • H595 — אָנֹכִי (ʼânôkîy, aw-no-kee'): לעיתים, ; כינוי קדום; אני
  • H834 — אֲשֶׁר (ʼăsher, ash-er'): כינוי זיקה ראשוני (בכל מין ומספר); אֲשֶׁר: מי ש־, ש־, מה ש־, אשר; וכן (כתואר הפועל וכמילת חיבור) כאשר, במקום ש־, כיצד, מפני ש־, למען, וכדומה
  • H853 — אֵת (ʼêth, ayth): נראה כצורה מקוצרת של אוֹת (ʼôwth) [H226] במובן ההדגמתי של ישות; בעצם, עצמוּת (אך בדרך כלל משמש לציון מושא הפועל או מילת היחס באופן מוגדר יותר, במשמעות 'אף' או 'דהיינו')
  • H1931 — הוּא (hûwʼ, hoo): שצורת הנקבה שלו (מחוץ לחמישה חומשי תורה) היא הִיא (hîyʼ); מילה קדומה, כינוי גוף שלישי יחיד; הוא (היא או זה); מובע רק להדגשה או במשפט בלא פועל; וגם (בהוראה מחזקת) עצמו, או (במיוחד עם ה"א הידיעה) אותו הדבר; לעיתים (כמילת רמז) זה או ההוא; ולפרקים (במקום אוגד) הוא, הם
  • H2671 — חֵץ (chêts, khayts): מן חָצַץ (châtsats) [H2686]; גם בהחלפה עם עֵץ (ʻêts) [H6086]; כפשוטו, דוקר, כלומר חֵץ; במשתמע, פצע; בהשאלה, (של אלוהים) ברק; קְנֵה החנית
  • H2678 — חִצִּי (chitstsîy, khits-tsee'): או חֵצִי (chêtsîy); הרחבה של חֵץ (chêts) [H2671]; חֵץ
  • H3384 — יָרָה (yârâh, yaw-raw'): או (דברי הימים ב׳ 26:15) יָרָא (yârâʼ); שורש קדום; כמשמעו, לזרום כמים (כלומר להמטיר); בפועל יוצא, להניח או להשליך (ובייחוד חץ, כלומר לירות); ובהשאלה, להורות (כמי שמכוון באצבעו), ללמד
  • H4672 — מָצָא (mâtsâʼ, maw-tsaw'): שורש קדום; כפשוטו, לצאת אל, כלומר להופיע או להימצא; בפועל יוצא, להשיג, כלומר למצוא או לרכוש; בהשאלה, לקרות, לפגוש או להיות נוכח
  • H4994 — נָא (nâʼ, naw): חלקיק ראשוני של זירוז ותחינה, שאפשר בדרך כלל לתרגמו; 'אָנָּא', 'נָא', 'עַתָּה' או 'אֵפוֹא'; נוספת על פי רוב לפעלים (בציווי או בעתיד), או למילות קריאה, ולעיתים לתואר פועל או למילת חיבור
  • H5288 — נַעַר (naʻar, nah'-ar): מן נָעַר (nâʻar) [H5287]; (במובן מוחשי) נער (כמי שפעיל), מגיל הינקות ועד גיל ההתבגרות; ומכאן, משרת; וגם (בחילוף המין) נערה (בטווח גילים דומה)
  • H5674 — עָבַר (ʻâbar, aw-bar'): שורש ראשוני; לעבור מעבר; משמש בהיקף רחב מאוד לכל מעבר (מילולי או מושאל; יוצא, עומד, מוגבר, גורם); ובמיוחד, לכסות (בהזדווגות)
  • H7323 — רוּץ (rûwts, roots): שורש קדום; לרוץ (מכל סיבה שהיא, ובמיוחד להיחפז, למהר)
מראי מקום

הפניות צולבות לפסוק

הפניות הדדיות (1): שמואל ב 1:18

נושאים קשורים · מתורגם מאנגלית

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › שמואל א › פרק 20 › פסוק 36