• H567 — אֱמֹרִי (ʼĔmôrîy, em-o-ree'): כנראה שם ייחוס משם שאינו בשימוש, הנגזר מ־אָמַר (ʼâmar) [H559] במובן של פרסום, כלומר בולטות; ולפיכך איש הרים; אמורי, אחד משבטי כנען (EN)
• H853 — אֵת (ʼêth, ayth): נראה כצורה מקוצרת של אוֹת (ʼôwth) [H226] במובן ההדגמתי של ישות; בעצם, עצמוּת (אך בדרך כלל משמש לציון מושא הפועל או מילת היחס באופן מוגדר יותר, במשמעות 'אף' או 'דהיינו') (EN)
• H1121 — בֵּן (bên, bane): מן בָּנָה (bânâh) [H1129]; בן (כבונה שם המשפחה), במובן הרחב ביותר (של יחס מילולי ומושאל, לרבות נכד, נתין, אומה, תכונה או מצב וכדומה, כמו "אב" או "אח" וכדומה) (EN)
• H1835 — דָּן (Dân, dawn): מן דִּין (dîyn) [H1777]; שופט; דָּן, אחד מבניו של יעקב; וכן השבט שיצא ממנו ונחלתו; וכן מקום בארץ ישראל שבני השבט התיישבו בו (EN)
• H2022 — הַר (har, har): צורה מקוצרת של הָרָר (hârâr) [H2042]; הר או רכס גבעות (לעיתים בשימוש מושאל) (EN)
• H3381 — יָרַד (yârad, yaw-rad'): שורש קדום; לָרֶדֶת (כמשמעו, ללכת מטה; או בדרך המקובלת אל אזור נמוך יותר, כגון החוף, גבול, האויב וכדומה; או בהשאלה, ליפול); ובבניין הגורם, להוריד (בכל השימושים שנמנו לעיל) (EN)
• H3588 — כִּי (kîy, kee): מילית קדומה (הצורה המלאה של תחילית היחס) המציינת יחסי סיבה מכל סוג, קודמים או תוצאתיים; (במשתמע) בשימוש רחב מאוד כמילת חיבור או תואר הפועל של זיקה (כמפורט להלן); לעיתים קרובות משתנה במידה רבה על ידי מילות יחס אחרות הנספחות אליה (EN)
• H3808 — לֹא (lôʼ, lo): או לוֹא (lôwʼ); או לֹה (lôh); (דברים 3:11), חלקיק קדום; לֹא (השלילה הפשוטה או המוחלטת); ומכאן, אַיִן; משמש לעיתים קרובות יחד עם מילות יחס וחלקיקים אחרים (EN)
• H3905 — לָחַץ (lâchats, law-khats'): שורש קדום; כפשוטו, ללחוץ, כלומר (בהשאלה) להציק, לדכא (EN)
• H5414 — נָתַן (nâthan, naw-than'): שורש קדום; לָתֵת, בשימוש רחב ביותר (לָשִׂים, לַעֲשׂוֹת וכדומה) (EN)
• H6010 — עֵמֶק (ʻêmeq, ay'-mek): מן עָמַק (ʻâmaq) [H6009]; עֵמֶק (כלומר שקע רחב) (EN)

הפניות הדדיות (2): יהושע 13:4, שופטים 2:14

נושאים קשורים · מתורגם מאנגלית

• Torrey’s: האמורי; הכנענים; שבט דן
• Nave's: אמורים; דן; ישראל