איוב 29:1
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
English EN · Español ES · Português PT · עברית HE · العربية AR · Русский RU · Deutsch DE · Français FR · 中文 ZH · தமிழ் TA
כתבי הקודש > איוב > פרק 29 > פסוק 1
איוב 29:1
| ← איוב 28:28 | איוב 29:1 (MT) | איוב 29:2 → |
|---|---|---|
וַיֹּ֤אמֶר׀ לָֽאָדָ֗ם הֵ֤ן יִרְאַ֣ת אֲ֭דֹנָי הִ֣יא חָכְמָ֑ה וְס֖וּר מֵרָ֣ע בִּינָֽה׃
|
וַיֹּ֣סֶף אִ֭יּוֹב שְׂאֵ֥ת מְשָׁל֗וֹ וַיֹּאמַֽר׃
|
מִֽי יִתְּנֵ֥נִי כְיַרְחֵי קֶ֑דֶם כִּ֝ימֵ֗י אֱל֣וֹהַּ יִשְׁמְרֵֽנִי׃
|
נוסח הפסוק
MTמספרי שטרונג הם של המקור עצמו (קודקס לנינגרד, מתויגים בידי MorphHB/OSHB), ולא יישורנוסח המסורה — קודקס לנינגרד (Westminster Leningrad Codex) באמצעות Open Scriptures Hebrew Bible (MorphHB, CC BY 4.0, github.com/openscriptures/morphhb), כאשר Translators Amalgamated Hebrew OT מ־STEPBible.org (CC BY 4.0) מספק את הניקוד, הפיסוק ונתוני הלימוד לכל מילה. מוצג כפי שהמקור מחלק אותו: המקף (maqqef) וסימוני הפסקה פתוחה/סתומה עדיין אינם נכללים.
וַיֹּ֣סֶףH3254 אִ֭יּוֹבH347 שְׂאֵ֥תH5375 מְשָׁל֗וֹH4912 וַיֹּאמַֽר׃H559
המקור העברימקור: Westminster Leningrad Codex (MorphHB), TAHOT (Tyndale House)
וַיֹּסֶף אִיֹּוב שְׂאֵת מְשָׁלֹו וַיֹּאמַר׃
| עברית | תעתיק | שטרונג | מורפולוגיה | משמעות |
|---|---|---|---|---|
וַ/יֹּ֣סֶף |
va/i.Yo.sef | H3254 | HC/Vhw3ms | and/ he repeated |
אִ֭יּוֹב |
'I.yov | H347 | HNp | Job |
שְׂאֵ֥ת |
se.'Et | H5375 | HVqc | to take up |
מְשָׁל֗/וֹ |
me.sha.L/o | H4912 | HNcmsc/Sp3ms | discourse/ his |
וַ/יֹּאמַֽר |
va/i.yo.Mar | H559 | HC/Vqw3ms | and/ he said |
הפניות שטרונג
- H347 — אִיּוֹב (ʼÎyôwb, ee-yobe'): מן אָיַב (ʼâyab) [H340]; שנוא (כלומר נרדף); איוב, האב הקדמון הנודע בסבלנותו
- H559 — אָמַר (ʼâmar, aw-mar'): שורש קדום; לומר, לאמור (בשימוש רחב ביותר)
- H3254 — יָסַף (yâçaph, yaw-saf'): שורש ראשוני; להוסיף או להרבות (לעיתים קרובות בשימוש של תואר־פועל: להוסיף לעשות דבר, להמשיך לעשותו)
- H4912 — מָשָׁל (mâshâl, maw-shawl'): כנראה מן מָשַׁל (mâshal) [H4910] באיזושהי משמעות מקורית של עליונות בפעולה שכלית; בעצם, פתגם קצר וקולע, בדרך כלל בעל אופי מטאפורי; ומכאן — משל (כפתגם, שיר או נאום)
- H5375 — נָשָׂא (nâsâʼ, naw-saw'): או נָסָה (nâçâh); (תהילים 4:6 (אֲבַד (ʼăbad) [H7])), שורש קדום; לשאת, להרים, במגוון רחב מאוד של שימושים, כפשוטו ובהשאלה, מוחלט ויחסי
מראי מקוםהפניות מקבילות מתוך «אוצר ידיעת הכתובים» (TSKe), נחלת הכלל. חלוקת מילות המפתח היא של עורכיו, ואינה בחירה שלנו.
דיון / תובנות [עריכה]
אין תוכן עדיין
הערות ומקורות [עריכה]
אין תוכן עדיין