בראשית 12:18

מתוך 4Disciples
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
English EN  ·  Español ES  ·  Português PT  ·  עברית HE  ·  العربية AR  ·  Русский RU  ·  Deutsch DE  ·  Français FR  ·  中文 ZH  ·  தமிழ் TA

כתבי הקודש > בראשית > פרק 12 > פסוק 18

בראשית 12:18


← בראשית 12:17 בראשית 12:18 (MT) בראשית 12:19 →
וַיְנַגַּ֨ע יְהוָ֧ה׀ אֶת פַּרְעֹ֛ה נְגָעִ֥ים גְּדֹלִ֖ים וְאֶת בֵּית֑וֹ עַל דְּבַ֥ר שָׂרַ֖י אֵ֥שֶׁת אַבְרָֽם׃
וַיִּקְרָ֤א פַרְעֹה֙ לְאַבְרָ֔ם וַיֹּ֕אמֶר מַה זֹּ֖את עָשִׂ֣יתָ לִּ֑י לָ֚מָּה לֹא הִגַּ֣דְתָּ לִּ֔י כִּ֥י אִשְׁתְּךָ֖ הִֽוא׃
לָמָ֤ה אָמַ֙רְתָּ֙ אֲחֹ֣תִי הִ֔וא וָאֶקַּ֥ח אֹתָ֛הּ לִ֖י לְאִשָּׁ֑ה וְעַתָּ֕ה הִנֵּ֥ה אִשְׁתְּךָ֖ קַ֥ח וָלֵֽךְ׃

נוסח הפסוק

MT

וַיִּקְרָ֤אH7121 פַרְעֹה֙H6547 לְאַבְרָ֔םH87 וַיֹּ֕אמֶרH559 מַהH4100 זֹּ֖אתH2063 עָשִׂ֣יתָH6213 לִּ֑י לָ֚מָּהH4100 לֹאH3808 הִגַּ֣דְתָּH5046 לִּ֔י כִּ֥יH3588 אִשְׁתְּךָ֖H802 הִֽוא׃H1931


המקור העברי

וַיִּקְרָא פַרְעֹה לְאַבְרָם וַיֹּאמֶר מַה־זֹּאת עָשִׂיתָ לִּי לָמָּה לֹא־הִגַּדְתָּ לִּי כִּי אִשְׁתְּךָ הִוא׃

עברית תעתיק שטרונג מורפולוגיה משמעות
וַ/יִּקְרָ֤א
va/i.yik.Ra' H7121 HC/Vqw3ms and/ he summoned
פַרְעֹה֙
far.'Oh H6547 HNp Pharaoh
לְ/אַבְרָ֔ם
le./'av.Ram H87 HR/Np (to)/ Abram
וַ/יֹּ֕אמֶר
va/i.Yo.mer H559 HC/Vqw3ms and/ he said
מַה
mah- H4100 HTi what?
זֹּ֖את
zot H2063 HPdxfs this
עָשִׂ֣יתָ
'a.Si.ta H6213 HVqp2ms have you done
לִּ֑/י
L/i HR/Sp1cs to (the)/ me
לָ֚/מָּה
La./mah H4100 HR/Ti (to)/ why?
לֹא
lo'- H3808 HTn not
הִגַּ֣דְתָּ
hi.Gad.ta H5046 HVhp2ms did you tell
לִּ֔/י
L/i HR/Sp1cs to (the)/ me
כִּ֥י
ki H3588 HC that
אִשְׁתְּ/ךָ֖
'ish.te./Kha H802 HNcfsc/Sp2ms (was) wife/ your
הִֽוא
hi' H1931 HPp3fs she
הפניות שטרונג
  • H87 — אַבְרָם (ʼAbrâm, ab-rawm'): צורה מקוצרת של אֲבִירָם (ʼĂbîyrâm) [H48]; אב רם; אַבְרָם, שמו המקורי של אברהם
  • H559 — אָמַר (ʼâmar, aw-mar'): שורש קדום; לומר, לאמור (בשימוש רחב ביותר)
  • H802 — אִשָּׁה (ʼishshâh, ish-shaw'): נקבה של אִישׁ (ʼîysh) [H376] או אֱנוֹשׁ (ʼĕnôwsh) [H582]; רבים חריג, נָשִׁים (nâshîym);(משמשת באותו מובן רחב כמו אֱנוֹשׁ (ʼĕnôwsh) [H582]); אישה
  • H1931 — הוּא (hûwʼ, hoo): שצורת הנקבה שלו (מחוץ לחמישה חומשי תורה) היא הִיא (hîyʼ); מילה קדומה, כינוי גוף שלישי יחיד; הוא (היא או זה); מובע רק להדגשה או במשפט בלא פועל; וגם (בהוראה מחזקת) עצמו, או (במיוחד עם ה"א הידיעה) אותו הדבר; לעיתים (כמילת רמז) זה או ההוא; ולפרקים (במקום אוגד) הוא, הם
  • H2063 — זֹאת (zôʼth, zothe'): נקבה חריגה של זֶה (zeh) [H2089]; זאת (משמש לעיתים קרובות כתואר הפועל)
  • H3588 — כִּי (kîy, kee): מילית קדומה (הצורה המלאה של תחילית היחס) המציינת יחסי סיבה מכל סוג, קודמים או תוצאתיים; (במשתמע) בשימוש רחב מאוד כמילת חיבור או תואר הפועל של זיקה (כמפורט להלן); לעיתים קרובות משתנה במידה רבה על ידי מילות יחס אחרות הנספחות אליה
  • H3808 — לֹא (lôʼ, lo): או לוֹא (lôwʼ); או לֹה (lôh); (דברים 3:11), חלקיק קדום; לֹא (השלילה הפשוטה או המוחלטת); ומכאן, אַיִן; משמש לעיתים קרובות יחד עם מילות יחס וחלקיקים אחרים
  • H4100 — מָה (mâh, maw): או מַה (mah); או מָ (mâ); או מַ (ma); גם מֶה (meh); חלקיק יסודי; במובן המדויק, מילת שאלה: מה? (ובכלל זה איך? מדוע? מתי?); אך גם מילת קריאה: מה! (ובכלל זה כמה!), או בהוראה סתמית: מה (ובכלל זה כל אשר, ואף בהוראת זיקה: אשר, מה ש־); לעיתים קרובות בא עם אותיות תחיליות במשמעויות תיאוריות או מקשרות שונות
  • H5046 — נָגַד (nâgad, naw-gad'): שורש קדום; בדיוק: להיות מול, כלומר לעמוד בבירור אל מול; ומכאן (בבניין הגורם), לגלות, להראות; ובהשאלה, להודיע (תמיד בעל פה לאדם הנוכח); ובמובן המיוחד, לחשוף, לנבא, להסביר, להלל
  • H6213 — עָשָׂה (ʻâsâh, aw-saw'): שורש קדום; לעשות או לייצר, במובן הרחב ביותר ובהיקף היישום הרחב ביותר
  • H6547 — פַּרְעֹה (Parʻôh, par-o'): ממקור מצרי; פַּרְעֹה, תואר כללי למלכי מצרים
  • H7121 — קָרָא (qârâʼ, kaw-raw'): שורש ראשוני (קרוב לוודאי זהה ל־קָרָא (qârâʼ) [H7122] בשל רעיון הפנייה אל אדם שנפגשים בו); לִקְרוֹא אל (כלומר, בדיוק המילה: לפנות בשם, אך משמש בשלל רחב של הוראות)
מראי מקום

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › בראשית › פרק 12 › פסוק 18