• H413 — אֵל (ʼêl, ale): (אך משמשת רק בצורה המקוצרת הסמיכותית אֶל (ʼel) ); חלקיק יסודי; כראוי, מציינת תנועה אל, אך משמשת לעתים גם למצב נייח, כלומר; אצל, עם או בקרב; ולעתים קרובות במשמעות כללית, אל (EN)
• H595 — אָנֹכִי (ʼânôkîy, aw-no-kee'): לעיתים, ; כינוי קדום; אני (EN)
• H834 — אֲשֶׁר (ʼăsher, ash-er'): כינוי זיקה ראשוני (בכל מין ומספר); אֲשֶׁר: מי ש־, ש־, מה ש־, אשר; וכן (כתואר הפועל וכמילת חיבור) כאשר, במקום ש־, כיצד, מפני ש־, למען, וכדומה (EN)
• H853 — אֵת (ʼêth, ayth): נראה כצורה מקוצרת של אוֹת (ʼôwth) [H226] במובן ההדגמתי של ישות; בעצם, עצמוּת (אך בדרך כלל משמש לציון מושא הפועל או מילת היחס באופן מוגדר יותר, במשמעות 'אף' או 'דהיינו') (EN)
• H935 — בּוֹא (bôwʼ, bo): שורש קדום; לָלֶכֶת אוֹ לָבוֹא (במגוון רחב של שימושים) (EN)
• H1537 — גִּלְגָּל (Gilgâl, ghil-gawl'): זהה ל־גִּלְגָּל (gilgâl) [H1536] (עם ה״א הידיעה כשם עצם פרטי); גִּלְגָּל, שם של שלושה מקומות בארץ ישראל (EN)
• H2009 — הִנֵּה (hinnêh, hin-nay'): הארכה של הֵן (hên) [H2005]; הִנֵּה! (EN)
• H2076 — זָבַח (zâbach, zaw-bakh'): שורש קדום; לשחוט בעל חיים (בדרך כלל לשם הקרבת קרבן) (EN)
• H2077 — זֶבַח (zebach, zeh'-bakh): מן זָבַח (zâbach) [H2076]; בעיקרו, שחיטה, כלומר בשר של בעל חיים; ומכאן, קרבן (הנשחט עצמו או מעשה ההקרבה) (EN)
• H3045 — יָדַע (yâdaʻ, yaw-dah'): שורש קדום; לָדַעַת (כפשוטו: לברר בראייה); משמש במגוון רחב מאוד של הוראות — בהשאלה, כמשמעו, בלשון נקייה ובדרך של היקש (ובכלל זה התבוננות, השגחה, הכרה; ובבניין הגורם: הוראה, ייעוד, עונש וכדומה) (EN)
• H3117 — יוֹם (yôwm, yome): משורש בלתי משומש שמשמעו להיות חם; יום (על שם שעות החום), בין במובן מילולי (מזריחת השמש עד שקיעתה, או משקיעה אחת לשקיעה שלאחריה) ובין במובן מושאל (פרק זמן המוגדר על ידי מונח נלווה), (משמש לעתים קרובות כתואר הפועל) (EN)
• H3176 — יָחַל (yâchal, yaw-chal'): שורש ראשוני; להמתין, לייחל; ומכאן במשמעות מושאלת: להתאזר בסבלנות, לקוות (EN)
• H3381 — יָרַד (yârad, yaw-rad'): שורש קדום; לָרֶדֶת (כמשמעו, ללכת מטה; או בדרך המקובלת אל אזור נמוך יותר, כגון החוף, גבול, האויב וכדומה; או בהשאלה, ליפול); ובבניין הגורם, להוריד (בכל השימושים שנמנו לעיל) (EN)
• H5704 — עַד (ʻad, ad): במובנו המדויק, כמו עַד (ʻad) [H5703] (משמש כמילת יחס, תואר הפועל או מילת קישור; במיוחד עם מילת יחס); עד כדי (או עד כמה, או כפי ש), בין במרחב (עד ל־) בין בזמן (במשך, בעוד, עד ש) ובין במידה (בשווה עם) (EN)
• H5927 — עָלָה (ʻâlâh, aw-law'): שורש קדום; לעלות, בבניין עומד (להיות גבוה) או בבניין יוצא (להעלות, לטפס); משמש במגוון רחב של מובנים, ראשוניים ומשניים, מילוליים ומושאלים (EN)
• H5930 — עֹלָה (ʻôlâh, o-law'): או עוֹלָה (ʻôwlâh); בינוני פעיל בנקבה של עָלָה (ʻâlâh) [H5927]; מדרגה או (בהוראה קיבוצית, מדרגות, כעולות למעלה); ובדרך כלל עולה (קרבן הנשרף כליל, כמי שעולה בעשן) (EN)
• H6213 — עָשָׂה (ʻâsâh, aw-saw'): שורש קדום; לעשות או לייצר, במובן הרחב ביותר ובהיקף היישום הרחב ביותר (EN)
• H6440 — פָּנִים (pânîym, paw-neem'): ריבוי (אך תמיד ביחיד) של שם עצם שאינו בשימוש פָּנֶה (pâneh); מן פָּנָה (pânâh) [H6437]); הפנים (כחלק הפונה); משמש בשלל רב של שימושים (כפשוטו ובהשאלה); וכן (עם תחילית של מילת יחס) כמילת יחס (לפני וכדומה) (EN)
• H7651 — שֶׁבַע (shebaʻ, sheh'-bah): או (זכר) (שִׁבְעָה (shibʻâh)); מן שָׁבַע (shâbaʻ) [H7650]; מספר מונה קדום; שבע (כמספר הקדוש והשלם); וגם (כתואר הפועל) שבע פעמים; מכאן, במשתמע, שבוע; ובהרחבה, מספר בלתי מוגדר (EN)
• H8002 — שֶׁלֶם (shelem, sheh'-lem): מן שָׁלַם (shâlam) [H7999]; כפשוטו, גמול ותשלום, כלומר קרבן (בנדבה) של תודה (EN)

הפניות צולבות לפסוק

• הַגִּלְגָּל֒ — שמואל א 11:14-15, שמואל א 13:4, שמואל א 13:8-15, שמואל א 15:33

הפניות הדדיות (4): בראשית 31:46, שמות 24:14, ויקרא 17:8, שמואל א 7:9

נושאים קשורים · מתורגם מאנגלית

• Thompson Chain: גלגל
• Torrey’s: זבחי שלמים
• Nave's: שבע