שמואל א 1:21

מתוך 4Disciples
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
English EN  ·  Español ES  ·  Português PT  ·  עברית HE  ·  العربية AR  ·  Русский RU  ·  Deutsch DE  ·  Français FR  ·  中文 ZH  ·  தமிழ் TA

כתבי הקודש > שמואל א > פרק 1 > פסוק 21

שמואל א 1:21


← שמואל א 1:20 שמואל א 1:21 (MT) שמואל א 1:22 →
וַיְהִי֙ לִתְקֻפ֣וֹת הַיָּמִ֔ים וַתַּ֥הַר חַנָּ֖ה וַתֵּ֣לֶד בֵּ֑ן וַתִּקְרָ֤א אֶת שְׁמוֹ֙ שְׁמוּאֵ֔ל כִּ֥י מֵיְהוָ֖ה שְׁאִלְתִּֽיו׃
וַיַּ֛עַל הָאִ֥ישׁ אֶלְקָנָ֖ה וְכָל בֵּית֑וֹ לִזְבֹּ֧חַ לַֽיהוָ֛ה אֶת זֶ֥בַח הַיָּמִ֖ים וְאֶת נִדְרֽוֹ׃
וְחַנָּ֖ה לֹ֣א עָלָ֑תָה כִּֽי אָמְרָ֣ה לְאִישָׁ֗הּ עַ֣ד יִגָּמֵ֤ל הַנַּ֙עַר֙ וַהֲבִאֹתִ֗יו וְנִרְאָה֙ אֶת פְּנֵ֣י יְהוָ֔ה וְיָ֥שַׁב שָׁ֖ם עַד עוֹלָֽם׃

נוסח הפסוק

MT

וַיַּ֛עַלH5927 הָאִ֥ישׁH376 אֶלְקָנָ֖הH511 וְכָלH3605 בֵּית֑וֹH1004 לִזְבֹּ֧חַH2076 לַֽיהוָ֛הH3068 אֶתH853 זֶ֥בַחH2077 הַיָּמִ֖יםH3117 וְאֶתH853 נִדְרֽוֹ׃H5088


המקור העברי

וַיַּעַל הָאִישׁ אֶלְקָנָה וְכָל־בֵּיתֹו לִזְבֹּחַ לַיהוָה אֶת־זֶבַח הַיָּמִים וְאֶת־נִדְרֹו׃

עברית תעתיק שטרונג מורפולוגיה משמעות
וַ/יַּ֛עַל
va/i.Ya.'al H5927 HC/Vqw3ms and/ he went up
הָ/אִ֥ישׁ
ha./'Ish H376 HTd/Ncmsa the/ man
אֶלְקָנָ֖ה
'el.ka.Nah H511 HNp Elkanah
וְ/כָל
ve./khol H3605 HC/Ncmsc and/ all
בֵּית֑/וֹ
bei.T/o H1004 HNcmsc/Sp3ms household/ his
לִ/זְבֹּ֧חַ
li/z.Bo.ach H2076 HR/Vqc to/ sacrifice
לַֽ/יהוָ֛ה
la./Yah.weh H3068 HR/Np to/ Yahweh
אֶת
'et- H853 HTo (obj.)
זֶ֥בַח
Ze.vach H2077 HNcmsc (the) sacrifice of
הַ/יָּמִ֖ים
hai./ya.Mim H3117 HTd/Ncmpa the/ days
וְ/אֶת
ve./'Et H853 HC/To and/ (obj.)
נִדְרֽ/וֹ
nid.R/o H5088 HNcmsc/Sp3ms vow/ his
הפניות שטרונג
  • H376 — אִישׁ (ʼîysh, eesh): קיצור של אֱנוֹשׁ (ʼĕnôwsh) [H582] (או אולי דווקא משורש בלתי־משומש שמשמעותו להיות קיים); איש, כפרט או כזכר; משמש לעיתים קרובות כלוואי למונח מסוים יותר (ובמקרים כאלה תכופות אינו בא לידי ביטוי בתרגום)
  • H511 — אֶלְקָנָה (ʼElqânâh, el-kaw-naw'): מן אֵל (ʼêl) [H410] ומן קָנָה (qânâh) [H7069]; אלוהים קנה; אלקנה, שמם של כמה ישראלים
  • H853 — אֵת (ʼêth, ayth): נראה כצורה מקוצרת של אוֹת (ʼôwth) [H226] במובן ההדגמתי של ישות; בעצם, עצמוּת (אך בדרך כלל משמש לציון מושא הפועל או מילת היחס באופן מוגדר יותר, במשמעות 'אף' או 'דהיינו')
  • H1004 — בַּיִת (bayith, bah'-yith): כנראה מן בָּנָה (bânâh) [H1129] בקיצור; בית (במגוון הרחב ביותר של שימושים, ובייחוד משפחה וכדומה)
  • H2076 — זָבַח (zâbach, zaw-bakh'): שורש קדום; לשחוט בעל חיים (בדרך כלל לשם הקרבת קרבן)
  • H2077 — זֶבַח (zebach, zeh'-bakh): מן זָבַח (zâbach) [H2076]; בעיקרו, שחיטה, כלומר בשר של בעל חיים; ומכאן, קרבן (הנשחט עצמו או מעשה ההקרבה)
  • H3068 — יְהֹוָה (Yᵉhôvâh, yeh-ho-vaw'): מן הָיָה (hâyâh) [H1961]; (ה)קיים מעצמו או הנצחי; יהוה, שם האל הלאומי של עם ישראל
  • H3117 — יוֹם (yôwm, yome): משורש בלתי משומש שמשמעו להיות חם; יום (על שם שעות החום), בין במובן מילולי (מזריחת השמש עד שקיעתה, או משקיעה אחת לשקיעה שלאחריה) ובין במובן מושאל (פרק זמן המוגדר על ידי מונח נלווה), (משמש לעתים קרובות כתואר הפועל)
  • H3605 — כֹּל (kôl, kole): או (ירמיהו 33:8) כּוֹל (kôwl); מן כָּלַל (kâlal) [H3634]; בעיקרו: השלם; ומכאן: כל, כל אחד או כל שהוא (ביחיד בלבד, אך לעיתים קרובות במשמעות רבים)
  • H5088 — נֶדֶר (neder, neh'-der): או נֵדֶר (nêder); מן נָדַר (nâdar) [H5087]; הבטחה (לאלוהים), נדר; וגם (במובן מוחשי) הדבר שנידר
  • H5927 — עָלָה (ʻâlâh, aw-law'): שורש קדום; לעלות, בבניין עומד (להיות גבוה) או בבניין יוצא (להעלות, לטפס); משמש במגוון רחב של מובנים, ראשוניים ומשניים, מילוליים ומושאלים
מראי מקום

הפניות הדדיות (3): דברים 12:26, שמואל א 2:19, הבשורה על פי לוקאס 2:41

נושאים קשורים · מתורגם מאנגלית

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › שמואל א › פרק 1 › פסוק 21