במדבר 15:2

מתוך 4Disciples
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
English EN  ·  Español ES  ·  Português PT  ·  עברית HE  ·  العربية AR  ·  Русский RU  ·  Deutsch DE  ·  Français FR  ·  中文 ZH  ·  தமிழ் TA

כתבי הקודש > במדבר > פרק 15 > פסוק 2

במדבר 15:2


← במדבר 15:1 במדבר 15:2 (MT) במדבר 15:3 →
וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃
דַּבֵּר֙ אֶל בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְאָמַרְתָּ֖ אֲלֵהֶ֑ם כִּ֣י תָבֹ֗אוּ אֶל אֶ֙רֶץ֙ מוֹשְׁבֹ֣תֵיכֶ֔ם אֲשֶׁ֥ר אֲנִ֖י נֹתֵ֥ן לָכֶֽם׃
וַעֲשִׂיתֶ֨ם אִשֶּׁ֤ה לַֽיהוָה֙ עֹלָ֣ה אוֹ זֶ֔בַח לְפַלֵּא נֶ֙דֶר֙ א֣וֹ בִנְדָבָ֔ה א֖וֹ בְּמֹעֲדֵיכֶ֑ם לַעֲשׂ֞וֹת רֵ֤יחַ נִיחֹ֙חַ֙ לַֽיהוָ֔ה מִן הַבָּקָ֖ר א֥וֹ מִן הַצֹּֽאן׃

נוסח הפסוק

MT

דַּבֵּר֙H1696 אֶלH413 בְּנֵ֣יH1121 יִשְׂרָאֵ֔לH3478 וְאָמַרְתָּ֖H559 אֲלֵהֶ֑םH413 כִּ֣יH3588 תָבֹ֗אוּH935 אֶלH413 אֶ֙רֶץ֙H776 מוֹשְׁבֹ֣תֵיכֶ֔םH4186 אֲשֶׁ֥רH834 אֲנִ֖יH589 נֹתֵ֥ןH5414 לָכֶֽם׃


המקור העברי

דַּבֵּר אֶל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי תָבֹאוּ אֶל־אֶרֶץ מֹושְׁבֹתֵיכֶם אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם׃

עברית תעתיק שטרונג מורפולוגיה משמעות
דַּבֵּר֙
da.Ber H1696 HVpv2ms speak
אֶל
'el- H413 HR to
בְּנֵ֣י
be.Nei H1121 HNcmpc (the) people of
יִשְׂרָאֵ֔ל
Yis.ra.'El H3478 HNp Israel
וְ/אָמַרְתָּ֖
ve./'a.mar.Ta H559 HC/Vqq2ms and/ you will say
אֲלֵ/הֶ֑ם
'a.le./Hem H413 HR/Sp3mp to/ them
כִּ֣י
ki H3588 HC that
תָבֹ֗אוּ
ta.Vo.'u H935 HVqi2mp you will go
אֶל
'el- H413 HR into
אֶ֨רֶץ֙
'e.retz H776 HNcbsc (the) land of
מוֹשְׁבֹ֣תֵי/כֶ֔ם
mo.she.Vo.tei./Khem H4186 HNcmpc/Sp2mp dwelling places/ your
אֲשֶׁ֥ר
'a.Sher H834 HTr which
אֲנִ֖י
'a.Ni H589 HPp1cs I
נֹתֵ֥ן
no.Ten H5414 HVqrmsa (am) about to give
לָ/כֶֽם
la./Khem HR/Sp2mp to (the)/ you
הפניות שטרונג
  • H413 — אֵל (ʼêl, ale): (אך משמשת רק בצורה המקוצרת הסמיכותית אֶל (ʼel) ); חלקיק יסודי; כראוי, מציינת תנועה אל, אך משמשת לעתים גם למצב נייח, כלומר; אצל, עם או בקרב; ולעתים קרובות במשמעות כללית, אל
  • H559 — אָמַר (ʼâmar, aw-mar'): שורש קדום; לומר, לאמור (בשימוש רחב ביותר)
  • H589 — אֲנִי (ʼănîy, an-ee'): צורה מקוצרת של אָנֹכִי (ʼânôkîy) [H595]; אני
  • H776 — אֶרֶץ (ʼerets, eh'-rets): משורש בלתי משומש שפירושו כנראה להיות מוצק; הארץ (בכללותה, או בחלקה — ארץ מסוימת)
  • H834 — אֲשֶׁר (ʼăsher, ash-er'): כינוי זיקה ראשוני (בכל מין ומספר); אֲשֶׁר: מי ש־, ש־, מה ש־, אשר; וכן (כתואר הפועל וכמילת חיבור) כאשר, במקום ש־, כיצד, מפני ש־, למען, וכדומה
  • H935 — בּוֹא (bôwʼ, bo): שורש קדום; לָלֶכֶת אוֹ לָבוֹא (במגוון רחב של שימושים)
  • H1121 — בֵּן (bên, bane): מן בָּנָה (bânâh) [H1129]; בן (כבונה שם המשפחה), במובן הרחב ביותר (של יחס מילולי ומושאל, לרבות נכד, נתין, אומה, תכונה או מצב וכדומה, כמו "אב" או "אח" וכדומה)
  • H1696 — דָבַר (dâbar, daw-bar'): שורש קדום; ייתכן שבמקורו: לסדר, לערוך; אך בשימוש מושאל (ביחס למילים), לדבר; ולעיתים רחוקות (במשמעות של הרס) להכניע
  • H3478 — יִשְׂרָאֵל (Yisrâʼêl, yis-raw-ale'): מן שָׂרָה (sârâh) [H8280] ומן אֵל (ʼêl) [H410]; הוא ישרור כאלוהים; יִשְׂרָאֵל, שם סמלי של יעקב; וכן (בדרך כלל) של צאצאיו
  • H3588 — כִּי (kîy, kee): מילית קדומה (הצורה המלאה של תחילית היחס) המציינת יחסי סיבה מכל סוג, קודמים או תוצאתיים; (במשתמע) בשימוש רחב מאוד כמילת חיבור או תואר הפועל של זיקה (כמפורט להלן); לעיתים קרובות משתנה במידה רבה על ידי מילות יחס אחרות הנספחות אליה
  • H4186 — מוֹשָׁב (môwshâb, mo-shawb'): או מֹשָׁב (môshâb); מן יָשַׁב (yâshab) [H3427]; מושב; בהשאלה, מקום; בהפשטה, ישיבה; בהרחבה, מגורים (המקום או הזמן); ומכאן, אוכלוסייה
  • H5414 — נָתַן (nâthan, naw-than'): שורש קדום; לָתֵת, בשימוש רחב ביותר (לָשִׂים, לַעֲשׂוֹת וכדומה)
מראי מקום

הפניות הדדיות (1): דברים 26:1

נושאים קשורים · מתורגם מאנגלית

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › במדבר › פרק 15 › פסוק 2