כתבי הקודש > חגי > פרק 2 > פסוק 10

חגי 2:10

← חגי 2:9	חגי 2:10 (MT)	חגי 2:11 →
גָּד֣וֹל יִֽהְיֶ֡ה כְּבוֹד֩ הַבַּ֨יִת הַזֶּ֤ה הָאַֽחֲרוֹן֙ מִן הָ֣רִאשׁ֔וֹן אָמַ֖ר יְהוָ֣ה צְבָא֑וֹת וּבַמָּק֤וֹם הַזֶּה֙ אֶתֵּ֣ן שָׁל֔וֹם נְאֻ֖ם יְהוָ֥ה צְבָאֽוֹת׃	בְּעֶשְׂרִ֤ים וְאַרְבָּעָה֙ לַתְּשִׁיעִ֔י בִּשְׁנַ֥ת שְׁתַּ֖יִם לְדָרְיָ֑וֶשׁ הָיָה֙ דְּבַר יְהוָ֔ה אֶל חַגַּ֥י הַנָּבִ֖יא לֵאמֹֽר׃	כֹּ֥ה אָמַ֖ר יְהוָ֣ה צְבָא֑וֹת שְׁאַל נָ֧א אֶת הַכֹּהֲנִ֛ים תּוֹרָ֖ה לֵאמֹֽר׃

נוסח הפסוק

MT

בְּעֶשְׂרִ֤ים^H6242 וְאַרְבָּעָה֙^H702 לַתְּשִׁיעִ֔י^H8671 בִּשְׁנַ֥ת^H8141 שְׁתַּ֖יִם^H8147 לְדָרְיָ֑וֶשׁ^H1867 הָיָה֙^H1961 דְּבַר^H1697 יְהוָ֔ה^H3068 אֶל^H413 חַגַּ֥י^H2292 הַנָּבִ֖יא^H5030 לֵאמֹֽר׃^H559

המקור העברי

בְּעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה לַתְּשִׁיעִי בִּשְׁנַת שְׁתַּיִם לְדָרְיָוֶשׁ הָיָה דְּבַר־יְהוָה אֶל־חַגַּי הַנָּבִיא לֵאמֹר׃

עברית	תעתיק	שטרונג	מורפולוגיה	משמעות
בְּ/עֶשְׂרִ֤ים	be./'es.Rim	H6242	HR/Acbpa	on/ (day) twenty
וְ/אַרְבָּעָה֙	ve./'ar.ba.'Ah	H702	HC/Acmsa	and/ four
לַ/תְּשִׁיעִ֔י	la./te.shi.'I	H8671	HRd/Aomsa	of the/ ninth (month)
בִּ/שְׁנַ֥ת	bi/sh.Nat	H8141	HR/Ncfsc	in/ year
שְׁתַּ֖יִם	she.Ta.yim	H8147	HAcfda	two
לְ/דָרְיָ֑וֶשׁ	le./da.re.Ya.vesh	H1867	HR/Np	of/ Darius
הָיָה֙	ha.Yah	H1961	HVqp3ms	it came
דְּבַר	de.var-	H1697	HNcmsc	(the) word of
יְהוָ֔ה	Yah.weh	H3068	HNp	Yahweh
אֶל	'el-	H413	HR	to
חַגַּ֥י	cha.Gai	H2292	HNp	Haggai
הַ/נָּבִ֖יא	ha./na.Vi'	H5030	HTd/Ncmsa	the/ prophet
לֵ/אמֹֽר	le./Mor	H559	HR/Vqc	(to)/ saying

הפניות שטרונג

H413 — אֵל (ʼêl, ale): (אך משמשת רק בצורה המקוצרת הסמיכותית אֶל (ʼel) ); חלקיק יסודי; כראוי, מציינת תנועה אל, אך משמשת לעתים גם למצב נייח, כלומר; אצל, עם או בקרב; ולעתים קרובות במשמעות כללית, אל
H559 — אָמַר (ʼâmar, aw-mar'): שורש קדום; לומר, לאמור (בשימוש רחב ביותר)
H702 — אַרְבַּע (ʼarbaʻ, ar-bah'): זכר אַרְבָּעָה (ʼarbâʻâh); מ־רָבַע (râbaʻ) [H7251]; ארבע
H1697 — דָּבָר (dâbâr, daw-baw'): מן דָבַר (dâbar) [H1696]; מילה; ומכאן, עניין (כדבר שמדובר בו) או חפץ; ובשימוש תוארי־פועלי, סיבה
H1867 — דָּֽרְיָוֵשׁ (Dârᵉyâvêsh, daw-reh-yaw-vaysh'): ממקור פרסי; דָּרְיָוֶשׁ, תואר (ולא שם פרטי) של כמה ממלכי פרס
H1961 — הָיָה (hâyâh, haw-yaw): שורש קדום (השווה הָוָא (hâvâʼ) [H1933]); להתקיים, כלומר להיות או להיעשות, לקרות (תמיד בהוראה מודגשת, ולא אוגד או פועל עזר בלבד)
H2292 — חַגַּי (Chaggay, khag-gah'-ee): מן חַג (chag) [H2282]; חגיגי; חַגַּי, נביא עברי
H3027 — יָד (yâd, yawd): מילה קדומה; יד (הפתוחה (המורה על כוח, אמצעי, כיוון וכדומה), להבדיל מן כַּף (kaph) [H3709], הסגורה); משמשת (כשם עצם, כתואר הפועל וכו') במגוון גדול של שימושים, הן מילוליים והן מושאלים, הן קרובים והן רחוקים (כדלהלן)
H3068 — יְהֹוָה (Yᵉhôvâh, yeh-ho-vaw'): מן הָיָה (hâyâh) [H1961]; (ה)קיים מעצמו או הנצחי; יהוה, שם האל הלאומי של עם ישראל
H5030 — נָבִיא (nâbîyʼ, naw-bee'): מן נָבָא (nâbâʼ) [H5012]; נביא, או (בהוראה כללית) איש שניחן בהשראה אלוהית
H6242 — עֶשְׂרִים (ʻesrîym, es-reem'): מן עֶשֶׂר (ʻeser) [H6235]; עשרים; וכן (בצורת המספר הסודר) העשרים
H8141 — שָׁנֶה (shâneh, shaw-neh'): (ברבים או (נקבה) שָׁנָה (shânâh); מ־שָׁנָה (shânâh) [H8138]; שנה (כמחזור של זמן)
H8147 — שְׁנַיִם (shᵉnayim, shen-ah'-yim): צורת הזוגי של שֵׁנִי (shênîy) [H8145]; נקבה שְׁתַּיִם (shᵉttayim); שניים; וגם (כמספר סודר) כפול
H8671 — תְּשִׁיעִי (tᵉshîyʻîy, tesh-ee-ee'): מספר סודר מן תֵּשַׁע (têshaʻ) [H8672]; תשיעי

מראי מקום

הפניות הדדיות (2): זכריה 1:1, זכריה 7:1

נושאים קשורים · מתורגם מאנגלית

Nave's: נבואה

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › חגי › פרק 2 › פסוק 10

חגי 2:10

תוכן עניינים

חגי 2:10

נוסח הפסוק

דיון / תובנות [עריכה]

הערות ומקורות [עריכה]

תפריט ניווט

חגי 2:10

חגי 2:10

נוסח הפסוק

דיון / תובנות [עריכה]

הערות ומקורות [עריכה]

תפריט ניווט

חיפוש