כתבי הקודש > שמואל ב > פרק 1 > פסוק 13

שמואל ב 1:13

← שמואל ב 1:12	שמואל ב 1:13 (MT)	שמואל ב 1:14 →
וַֽיִּסְפְּדוּ֙ וַיִּבְכּ֔וּ וַיָּצֻ֖מוּ עַד הָעָ֑רֶב עַל שָׁא֞וּל וְעַל יְהוֹנָתָ֣ן בְּנ֗וֹ וְעַל עַ֤ם יְהוָה֙ וְעַל בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֔ל כִּ֥י נָפְל֖וּ בֶּחָֽרֶב׃	וַיֹּ֣אמֶר דָּוִ֗ד אֶל הַנַּ֙עַר֙ הַמַּגִּ֣יד ל֔וֹ אֵ֥י מִזֶּ֖ה אָ֑תָּה וַיֹּ֕אמֶר בֶּן אִ֛ישׁ גֵּ֥ר עֲמָלֵקִ֖י אָנֹֽכִי׃	וַיֹּ֥אמֶר אֵלָ֖יו דָּוִ֑ד אֵ֚יךְ לֹ֣א יָרֵ֔אתָ לִשְׁלֹ֙חַ֙ יָֽדְךָ֔ לְשַׁחֵ֖ת אֶת מְשִׁ֥יחַ יְהוָֽה׃

נוסח הפסוק

MT

וַיֹּ֣אמֶר^H559 דָּוִ֗ד^H1732 אֶל^H413 הַנַּ֙עַר֙^H5288 הַמַּגִּ֣יד^H5046 ל֔וֹ אֵ֥י^H335 מִזֶּ֖ה^H2088 אָ֑תָּה^H859 וַיֹּ֕אמֶר^H559 בֶּן^H1121 אִ֛ישׁ^H376 גֵּ֥ר^H1616 עֲמָלֵקִ֖י^H6003 אָנֹֽכִי׃^H595

המקור העברי

וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל־הַנַּעַר הַמַּגִּיד לֹו אֵי מִזֶּה אָתָּה וַיֹּאמֶר בֶּן־אִישׁ גֵּר עֲמָלֵקִי אָנֹכִי׃

עברית	תעתיק	שטרונג	מורפולוגיה	משמעות
וַ/יֹּ֣אמֶר	va/i.Yo.mer	H559	HC/Vqw3ms	and/ he said
דָּוִ֗ד	da.Vid	H1732	HNp	David
אֶל	'el-	H413	HR	to
הַ/נַּ֨עַר֙	ha./Na.'ar	H5288	HTd/Ncmsa	the/ young man
הַ/מַּגִּ֣יד	ha./ma.Gid	H5046	HTd/Vhrmsa	who/ had told
ל֔/וֹ	l/o		HR/Sp3ms	to (the)/ him
אֵ֥י	'ei	H335	HTi	where?
מִ/זֶּ֖ה	mi./Zeh	H2088	HR/Pdxms	from/ this
אָ֑תָּה	'A.tah	H859	HPp2ms	(are) you
וַ/יֹּ֕אמֶר	va/i.Yo.mer	H559	HC/Vqw3ms	and/ he said
בֶּן	ben-	H1121	HNcmsc	(am the) son of
אִ֛ישׁ	'ish	H376	HNcmsa	a man
גֵּ֥ר	ger	H1616	HNcmsa	a sojourner
עֲמָלֵקִ֖י	'a.mal.Ki	H6003	HNgmsa	an Amalekite
אָנֹֽכִי	'a.No.khi	H595	HPp1cs	I

הפניות שטרונג

H335 — אַי (ʼay, ah'ee): אולי מ־אַיִן (ʼayin) [H370]; אֵי? איפה? ומכאן: כיצד?
H376 — אִישׁ (ʼîysh, eesh): קיצור של אֱנוֹשׁ (ʼĕnôwsh) [H582] (או אולי דווקא משורש בלתי־משומש שמשמעותו להיות קיים); איש, כפרט או כזכר; משמש לעיתים קרובות כלוואי למונח מסוים יותר (ובמקרים כאלה תכופות אינו בא לידי ביטוי בתרגום)
H413 — אֵל (ʼêl, ale): (אך משמשת רק בצורה המקוצרת הסמיכותית אֶל (ʼel) ); חלקיק יסודי; כראוי, מציינת תנועה אל, אך משמשת לעתים גם למצב נייח, כלומר; אצל, עם או בקרב; ולעתים קרובות במשמעות כללית, אל
H559 — אָמַר (ʼâmar, aw-mar'): שורש קדום; לומר, לאמור (בשימוש רחב ביותר)
H595 — אָנֹכִי (ʼânôkîy, aw-no-kee'): לעיתים, ; כינוי קדום; אני
H859 — אַתָּה (ʼattâh, at-taw'): או (מקוצר); אַתָּ (ʼattâ); או אַת (ʼath); נקבה (חריגה) לפעמים אַתִּי (ʼattîy); רבים זכר אַתֶּם (ʼattem); נקבה אַתֶּן (ʼatten); או אַתֵּנָה (ʼattênâh); או אַתֵּנָּה (ʼattênnâh); כינוי גוף ראשוני בגוף השני; אַתָּה ואותך, או (ברבים) אַתֶּם ואתכם
H1121 — בֵּן (bên, bane): מן בָּנָה (bânâh) [H1129]; בן (כבונה שם המשפחה), במובן הרחב ביותר (של יחס מילולי ומושאל, לרבות נכד, נתין, אומה, תכונה או מצב וכדומה, כמו "אב" או "אח" וכדומה)
H1616 — גֵּר (gêr, gare): או (במלאו) geyr (gare); מן גּוּר (gûwr) [H1481]; בעיקרו, אורח; במשתמע, נוכרי (גֵּר)
H1732 — דָּוִד (Dâvid, daw-veed'): לעיתים נדירות (בכתיב מלא); דָּוִיד (Dâvîyd); מאותו מקור כמו דּוֹד (dôwd) [H1730]; אהוב; דוד, בנו הצעיר של ישי
H2088 — זֶה (zeh, zeh): מילה קדומה; כינוי הרמז בזכר: זֶה או הַלָּה
H5046 — נָגַד (nâgad, naw-gad'): שורש קדום; בדיוק: להיות מול, כלומר לעמוד בבירור אל מול; ומכאן (בבניין הגורם), לגלות, להראות; ובהשאלה, להודיע (תמיד בעל פה לאדם הנוכח); ובמובן המיוחד, לחשוף, לנבא, להסביר, להלל
H5288 — נַעַר (naʻar, nah'-ar): מן נָעַר (nâʻar) [H5287]; (במובן מוחשי) נער (כמי שפעיל), מגיל הינקות ועד גיל ההתבגרות; ומכאן, משרת; וגם (בחילוף המין) נערה (בטווח גילים דומה)
H6003 — עֲמָלֵקִי (ʻĂmâlêqîy, am-aw-lay-kee'): נגזר כשם-אב מעֲמָלֵק (ʻĂmâlêq) [H6002]; עֲמָלֵקִי (או בלשון קיבוץ העֲמָלֵקִים) או צאצאי עמלק

מראי מקום

הפניות הדדיות (2): מלכים א 21:16, תהלים 18:45

נושאים קשורים · מתורגם מאנגלית

Torrey’s: עונשים
Nave's: דוד; שלטון

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › שמואל ב › פרק 1 › פסוק 13

שמואל ב 1:13

תוכן עניינים

שמואל ב 1:13

נוסח הפסוק

דיון / תובנות [עריכה]

הערות ומקורות [עריכה]

תפריט ניווט

שמואל ב 1:13

שמואל ב 1:13

נוסח הפסוק

דיון / תובנות [עריכה]

הערות ומקורות [עריכה]

תפריט ניווט

חיפוש