• H853 — אֵת (ʼêth, ayth): נראה כצורה מקוצרת של אוֹת (ʼôwth) [H226] במובן ההדגמתי של ישות; בעצם, עצמוּת (אך בדרך כלל משמש לציון מושא הפועל או מילת היחס באופן מוגדר יותר, במשמעות 'אף' או 'דהיינו') (EN)
• H1245 — בָּקַשׁ (bâqash, baw-kash'): שורש קדום; לחפש ולתור אחר (בכל דרך שהיא, ובמיוחד בעבודת אלוהים או בתפילה); ומכאן במשתמע: לשאוף אל, לחתור להשיג (EN)
• H1732 — דָּוִד (Dâvid, daw-veed'): לעיתים נדירות (בכתיב מלא); דָּוִיד (Dâvîyd); מאותו מקור כמו דּוֹד (dôwd) [H1730]; אהוב; דוד, בנו הצעיר של ישי (EN)
• H2128 — זִיף (Zîyph, zeef): מאותו מקור כמו זֶפֶת (zepheth) [H2203]; זורם; זִיף, שם של מקום בארץ ישראל; וגם של ישראלי (EN)
• H2793 — חֹרֶשׁ (chôresh, kho'-resh): מן חָרַשׁ (chârash) [H2790]; יַעַר (אולי משום שהוא מספק את החומר למלאכת החרשים) (EN)
• H3318 — יָצָא (yâtsâʼ, yaw-tsaw'): שורש קדום; לָצֵאת (ובבניין הגורם: לְהוֹצִיא), במגוון רחב מאוד של שימושים, כפשוטו וכהשאלה, במישרין ובעקיפין (EN)
• H3588 — כִּי (kîy, kee): מילית קדומה (הצורה המלאה של תחילית היחס) המציינת יחסי סיבה מכל סוג, קודמים או תוצאתיים; (במשתמע) בשימוש רחב מאוד כמילת חיבור או תואר הפועל של זיקה (כמפורט להלן); לעיתים קרובות משתנה במידה רבה על ידי מילות יחס אחרות הנספחות אליה (EN)
• H4057 — מִדְבָּר (midbâr, mid-bawr'): מן דָבַר (dâbar) [H1696] במובן של הובלה; מרעה (כלומר שדה פתוח, שאליו מובילים את המקנה); ומכאן, מכללא, מדבר; וגם דיבור (לרבות אברי הדיבור) (EN)
• H5315 — נֶפֶשׁ (nephesh, neh'-fesh): מן נָפַשׁ (nâphash) [H5314]; בעיקרו, יצור נושם, כלומר בעל חיים בעל (ובמופשט) חיוניות; משמש בהיקף רחב מאוד במובן מילולי, מותאם או מושאל (גופני או נפשי) (EN)
• H7200 — רָאָה (râʼâh, raw-aw'): שורש ראשוני; לראות, כפשוטו או בהשאלה (בשימושים רבים, ישירים ומשתמעים, בבניין יוצא, עומד וגורם) (EN)
• H7586 — שָׁאוּל (Shâʼûwl, shaw-ool'): בינוני סביל של שָׁאַל (shâʼal) [H7592]; נשאל; שאול, שמם של אדומי אחד ושל שני ישראלים (EN)

הפניות צולבות לפסוק

• נַפְשׁ֑וֹ — בראשית 44:30

הפניות הדדיות (5): יהושע 15:55, שמואל א 23:3, שמואל ב 4:8, דניאל 10:18, האיגרת אל העברים 11:38

נושאים קשורים · מתורגם מאנגלית

• Torrey’s: מדבריות
• Nave's: דוד; זדון; זיף