כתבי הקודש > מלכים א > פרק 14 > פסוק 18

מלכים א 14:18

← מלכים א 14:17	מלכים א 14:18 (MT)	מלכים א 14:19 →
וַתָּ֙קָם֙ אֵ֣שֶׁת יָרָבְעָ֔ם וַתֵּ֖לֶךְ וַתָּבֹ֣א תִרְצָ֑תָה הִ֛יא בָּאָ֥ה בְסַף הַבַּ֖יִת וְהַנַּ֥עַר מֵֽת׃	וַיִּקְבְּר֥וּ אֹת֛וֹ וַיִּסְפְּדוּ ל֖וֹ כָּל יִשְׂרָאֵ֑ל כִּדְבַ֤ר יְהוָה֙ אֲשֶׁ֣ר דִּבֶּ֔ר בְּיַד עַבְדּ֖וֹ אֲחִיָּ֥הוּ הַנָּבִֽיא׃	וְיֶ֙תֶר֙ דִּבְרֵ֣י יָֽרָבְעָ֔ם אֲשֶׁ֥ר נִלְחַ֖ם וַאֲשֶׁ֣ר מָלָ֑ךְ הִנָּ֣ם כְּתוּבִ֗ים עַל סֵ֛פֶר דִּבְרֵ֥י הַיָּמִ֖ים לְמַלְכֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃

נוסח הפסוק

MT

וַיִּקְבְּר֥וּ^H6912 אֹת֛וֹ^H853 וַיִּסְפְּדוּ^H5594 ל֖וֹ כָּל^H3605 יִשְׂרָאֵ֑ל^H3478 כִּדְבַ֤ר^H1697 יְהוָה֙^H3068 אֲשֶׁ֣ר^H834 דִּבֶּ֔ר^H1696 בְּיַד^H3027 עַבְדּ֖וֹ^H5650 אֲחִיָּ֥הוּ^H281 הַנָּבִֽיא׃^H5030

המקור העברי

וַיִּקְבְּרוּ אֹתֹו וַיִּסְפְּדוּ־לֹו כָּל־יִשְׂרָאֵל כִּדְבַר יְהוָה אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּיַד־עַבְדֹּו אֲחִיָּהוּ הַנָּבִיא׃

עברית	תעתיק	שטרונג	מורפולוגיה	משמעות
וַ/יִּקְבְּר֥וּ	va/i.yik.be.Ru	H6912	HC/Vqw3mp	and/ they buried
אֹת֛/וֹ	'o.T/o	H853	HTo/Sp3ms	(obj.)/ him
וַ/יִּסְפְּדוּ	va/i.yis.pe.du-	H5594	HC/Vqw3mp	and/ they mourned
ל֖/וֹ	l/o		HR/Sp3ms	for/ him
כָּל	kol-	H3605	HNcmsc	all
יִשְׂרָאֵ֑ל	Yis.ra.'El	H3478	HNp	Israel
כִּ/דְבַ֤ר	ki/d.Var	H1697	HR/Ncmsc	according to/ (the) word of
יְהוָה֙	Yah.weh	H3068	HNp	Yahweh
אֲשֶׁ֣ר	'a.Sher	H834	HTr	which
דִּבֶּ֔ר	di.Ber	H1696	HVpp3ms	he spoke
בְּ/יַד	be./yad-	H3027	HR/Ncbsc	by/ (the) hand of
עַבְדּ֖/וֹ	av.D/o	H5650	HNcmsc/Sp3ms	servant/ his
אֲחִיָּ֥הוּ	'a.chi.Ya.hu	H281	HNp	Ahijah
הַ/נָּבִֽיא	ha./na.Vi'	H5030	HTd/Ncmsa	the/ prophet

הפניות שטרונג

H281 — אֲחִיָּה (ʼĂchîyâh, akh-ee-yaw): או (מורחב) אֲחִיָּהוּ (ʼĂchîyâhûw) ; מן אָח (ʼâch) [H251] ומן יָהּ (Yâhh) [H3050]; אח (כלומר, עובד) של יה; אֲחִיָּה, שמם של תשעה ישראלים
H834 — אֲשֶׁר (ʼăsher, ash-er'): כינוי זיקה ראשוני (בכל מין ומספר); אֲשֶׁר: מי ש־, ש־, מה ש־, אשר; וכן (כתואר הפועל וכמילת חיבור) כאשר, במקום ש־, כיצד, מפני ש־, למען, וכדומה
H853 — אֵת (ʼêth, ayth): נראה כצורה מקוצרת של אוֹת (ʼôwth) [H226] במובן ההדגמתי של ישות; בעצם, עצמוּת (אך בדרך כלל משמש לציון מושא הפועל או מילת היחס באופן מוגדר יותר, במשמעות 'אף' או 'דהיינו')
H1696 — דָבַר (dâbar, daw-bar'): שורש קדום; ייתכן שבמקורו: לסדר, לערוך; אך בשימוש מושאל (ביחס למילים), לדבר; ולעיתים רחוקות (במשמעות של הרס) להכניע
H1697 — דָּבָר (dâbâr, daw-baw'): מן דָבַר (dâbar) [H1696]; מילה; ומכאן, עניין (כדבר שמדובר בו) או חפץ; ובשימוש תוארי־פועלי, סיבה
H3027 — יָד (yâd, yawd): מילה קדומה; יד (הפתוחה (המורה על כוח, אמצעי, כיוון וכדומה), להבדיל מן כַּף (kaph) [H3709], הסגורה); משמשת (כשם עצם, כתואר הפועל וכו') במגוון גדול של שימושים, הן מילוליים והן מושאלים, הן קרובים והן רחוקים (כדלהלן)
H3068 — יְהֹוָה (Yᵉhôvâh, yeh-ho-vaw'): מן הָיָה (hâyâh) [H1961]; (ה)קיים מעצמו או הנצחי; יהוה, שם האל הלאומי של עם ישראל
H3478 — יִשְׂרָאֵל (Yisrâʼêl, yis-raw-ale'): מן שָׂרָה (sârâh) [H8280] ומן אֵל (ʼêl) [H410]; הוא ישרור כאלוהים; יִשְׂרָאֵל, שם סמלי של יעקב; וכן (בדרך כלל) של צאצאיו
H3605 — כֹּל (kôl, kole): או (ירמיהו 33:8) כּוֹל (kôwl); מן כָּלַל (kâlal) [H3634]; בעיקרו: השלם; ומכאן: כל, כל אחד או כל שהוא (ביחיד בלבד, אך לעיתים קרובות במשמעות רבים)
H5030 — נָבִיא (nâbîyʼ, naw-bee'): מן נָבָא (nâbâʼ) [H5012]; נביא, או (בהוראה כללית) איש שניחן בהשראה אלוהית
H5594 — סָפַד (çâphad, saw-fad'): שורש קדום; בעיקרו, לתלוש את השיער ולהכות על החזה (כמנהג בני המזרח באבלם); בדרך כלל לקונן; ומכאן, ליילל
H5650 — עֶבֶד (ʻebed, eh'-bed): מן עָבַד (ʻâbad) [H5647]; עבד
H6912 — קָבַר (qâbar, kaw-bar'): שורש קדום; לקבור

מראי מקום

הפניות הדדיות (3): מלכים א 16:12, ירמיה 37:2, חגי 1:1

נושאים קשורים · מתורגם מאנגלית

Nave's: אבִיה; ירבעם

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › מלכים א › פרק 14 › פסוק 18

מלכים א 14:18

תוכן עניינים

מלכים א 14:18

נוסח הפסוק

דיון / תובנות [עריכה]

הערות ומקורות [עריכה]

תפריט ניווט

מלכים א 14:18

מלכים א 14:18

נוסח הפסוק

דיון / תובנות [עריכה]

הערות ומקורות [עריכה]

תפריט ניווט

חיפוש