מלכים א 13:29

מתוך 4Disciples
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
English EN  ·  Español ES  ·  Português PT  ·  עברית HE  ·  العربية AR  ·  Русский RU  ·  Deutsch DE  ·  Français FR  ·  中文 ZH  ·  தமிழ் TA

כתבי הקודש > מלכים א > פרק 13 > פסוק 29

מלכים א 13:29


← מלכים א 13:28 מלכים א 13:29 (MT) מלכים א 13:30 →
וַיֵּ֗לֶךְ וַיִּמְצָ֤א אֶת נִבְלָתוֹ֙ מֻשְׁלֶ֣כֶת בַּדֶּ֔רֶךְ וַֽחֲמוֹר֙ וְהָ֣אַרְיֵ֔ה עֹמְדִ֖ים אֵ֣צֶל הַנְּבֵלָ֑ה לֹֽא אָכַ֤ל הָֽאַרְיֵה֙ אֶת הַנְּבֵלָ֔ה וְלֹ֥א שָׁבַ֖ר אֶֽת הַחֲמֽוֹר׃
וַיִּשָּׂ֨א הַנָּבִ֜יא אֶת נִבְלַ֧ת אִישׁ הָאֱלֹהִ֛ים וַיַּנִּחֵ֥הוּ אֶֽל הַחֲמ֖וֹר וַיְשִׁיבֵ֑הוּ וַיָּבֹ֗א אֶל עִיר֙ הַנָּבִ֣יא הַזָּקֵ֔ן לִסְפֹּ֖ד וּלְקָבְרֽוֹ׃
וַיַּנַּ֥ח אֶת נִבְלָת֖וֹ בְּקִבְר֑וֹ וַיִּסְפְּד֥וּ עָלָ֖יו ה֥וֹי אָחִֽי׃

נוסח הפסוק

MT

וַיִּשָּׂ֨אH5375 הַנָּבִ֜יאH5030 אֶתH853 נִבְלַ֧תH5038 אִישׁH376 הָאֱלֹהִ֛יםH430 וַיַּנִּחֵ֥הוּH3240 אֶֽלH413 הַחֲמ֖וֹרH2543 וַיְשִׁיבֵ֑הוּH7725 וַיָּבֹ֗אH935 אֶלH413 עִיר֙H5892 הַנָּבִ֣יאH5030 הַזָּקֵ֔ןH2205 לִסְפֹּ֖דH5594 וּלְקָבְרֽוֹ׃H6912


המקור העברי

וַיִּשָּׂא הַנָּבִיא אֶת־נִבְלַת אִישׁ־הָאֱלֹהִים וַיַּנִּחֵהוּ אֶל־הַחֲמֹור וַיְשִׁיבֵהוּ וַיָּבֹא אֶל־עִיר הַנָּבִיא הַזָּקֵן לִסְפֹּד וּלְקָבְרֹו׃

עברית תעתיק שטרונג מורפולוגיה משמעות
וַ/יִּשָּׂ֨א
va/i.yi.Sa' H5375 HC/Vqw3ms and/ he picked up
הַ/נָּבִ֜יא
ha./na.Vi' H5030 HTd/Ncmsa the/ prophet
אֶת
'et- H853 HTo (obj.)
נִבְלַ֧ת
niv.Lat H5038 HNcfsc (the) corpse of
אִישׁ
'ish- H376 HNcmsc (the) man of
הָ/אֱלֹהִ֛ים
ha./'E.lo.Him H430 HTd/Ncmpa (the)/ God
וַ/יַּנִּחֵ֥/הוּ
va/i.ya.ni.Che./hu H3240 HC/Vhw3ms/Sp3ms and/ he placed/ him
אֶֽל
'el- H413 HR to
הַ/חֲמ֖וֹר
ha./cha.Mor H2543 HTd/Ncbsa the/ donkey
וַ/יְשִׁיבֵ֑/הוּ
va/y.shi.Ve./hu H7725 HC/Vhw3ms/Sp3ms and/ he brought back/ him
וַ/יָּבֹ֗א
va/i.ya.Vo' H935 HC/Vqw3ms and/ he came
אֶל
'el- H413 HR to
עִיר֙
'ir H5892 HNcfsc (the) city of
הַ/נָּבִ֣יא
ha./na.Vi' H5030 HTd/Ncmsa the/ prophet
הַ/זָּקֵ֔ן
ha./za.Ken H2205 HTd/Aamsa (the)/ old
לִ/סְפֹּ֖ד
li/s.Pod H5594 HR/Vqc to/ mourn
וּ/לְ/קָבְרֽ/וֹ
u./le./ka.ve.R/o H6912 HC/R/Vqc/Sp3ms and/ to/ bury/ him
הפניות שטרונג
  • H376 — אִישׁ (ʼîysh, eesh): קיצור של אֱנוֹשׁ (ʼĕnôwsh) [H582] (או אולי דווקא משורש בלתי־משומש שמשמעותו להיות קיים); איש, כפרט או כזכר; משמש לעיתים קרובות כלוואי למונח מסוים יותר (ובמקרים כאלה תכופות אינו בא לידי ביטוי בתרגום)
  • H413 — אֵל (ʼêl, ale): (אך משמשת רק בצורה המקוצרת הסמיכותית אֶל (ʼel) ); חלקיק יסודי; כראוי, מציינת תנועה אל, אך משמשת לעתים גם למצב נייח, כלומר; אצל, עם או בקרב; ולעתים קרובות במשמעות כללית, אל
  • H430 — אֱלֹהִים (ʼĕlôhîym, el-o-heem'): צורת הרבים של אֱלוֹהַּ (ʼĕlôwahh) [H433]; אלים במובן הרגיל; אך בייחוד משמש (בצורת הרבים כך, ובמיוחד עם ה' הידיעה) לציון האל העליון — אלוהים; לעתים מיוחס דרך דרך־ארץ וכבוד לשופטים ולבעלי שררה; ולעתים משמש כדרגת הפלגה (סופרלטיב)
  • H853 — אֵת (ʼêth, ayth): נראה כצורה מקוצרת של אוֹת (ʼôwth) [H226] במובן ההדגמתי של ישות; בעצם, עצמוּת (אך בדרך כלל משמש לציון מושא הפועל או מילת היחס באופן מוגדר יותר, במשמעות 'אף' או 'דהיינו')
  • H935 — בּוֹא (bôwʼ, bo): שורש קדום; לָלֶכֶת אוֹ לָבוֹא (במגוון רחב של שימושים)
  • H2205 — זָקֵן (zâqên, zaw-kane'): מן זָקֵן (zâqên) [H2204]; זקן, ישיש
  • H2543 — חֲמוֹר (chămôwr, kham-ore'): או (מקוצר) חֲמֹר (chămôr); מ־חָמַר (châmar) [H2560]; חמור זכר (על שום צבעו האדמדם־חום)
  • H3240 — יָנַח (yânach, yaw-nakh'): שורש ראשוני; להניח, להפקיד; ומכאן, להניח לדבר להישאר במקומו
  • H5030 — נָבִיא (nâbîyʼ, naw-bee'): מן נָבָא (nâbâʼ) [H5012]; נביא, או (בהוראה כללית) איש שניחן בהשראה אלוהית
  • H5038 — נְבֵלָה (nᵉbêlâh, neb-ay-law'): מן נָבֵל (nâbêl) [H5034]; דבר רפוי, כלומר פגר או נבלה (של אדם או של בהמה, לעיתים קרובות כשם קיבוצי); ובהשאלה, אליל
  • H5375 — נָשָׂא (nâsâʼ, naw-saw'): או נָסָה (nâçâh); (תהילים 4:6 (אֲבַד (ʼăbad) [H7])), שורש קדום; לשאת, להרים, במגוון רחב מאוד של שימושים, כפשוטו ובהשאלה, מוחלט ויחסי
  • H5594 — סָפַד (çâphad, saw-fad'): שורש קדום; בעיקרו, לתלוש את השיער ולהכות על החזה (כמנהג בני המזרח באבלם); בדרך כלל לקונן; ומכאן, ליילל
  • H5892 — עִיר (ʻîyr, eer): או (ברבים) עָר (ʻâr); או עָיַר (ʻâyar); (שופטים 10:4), מן עוּר (ʻûwr) [H5782]; עיר (מקום הנשמר בעֵרוּת או במשמר) במובן הרחב ביותר (אפילו מחנה בלבד או מוצב)
  • H6912 — קָבַר (qâbar, kaw-bar'): שורש קדום; לקבור
  • H7725 — שׁוּב (shûwb, shoob): שורש קדום; לשוב אחור (ומכאן, להתרחק), בבניין יוצא או עומד, במובן המילולי או המושאל (לאו דווקא מתוך רעיון של שיבה לנקודת המוצא); בדרך כלל לסגת; ולעיתים קרובות כתואר הפועל, שוב, עוד הפעם
מראי מקום

הפניות הדדיות (1): הבשורה על פי מרקוס 6:29

נושאים קשורים · מתורגם מאנגלית

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › מלכים א › פרק 13 › פסוק 29