שמואל א 13:10

מתוך 4Disciples
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
English EN  ·  Español ES  ·  Português PT  ·  עברית HE  ·  العربية AR  ·  Русский RU  ·  Deutsch DE  ·  Français FR  ·  中文 ZH  ·  தமிழ் TA

כתבי הקודש > שמואל א > פרק 13 > פסוק 10

שמואל א 13:10


← שמואל א 13:9 שמואל א 13:10 (MT) שמואל א 13:11 →
וַיֹּ֣אמֶר שָׁא֔וּל הַגִּ֣שׁוּ אֵלַ֔י הָעֹלָ֖ה וְהַשְּׁלָמִ֑ים וַיַּ֖עַל הָעֹלָֽה׃
וַיְהִ֗י כְּכַלֹּתוֹ֙ לְהַעֲל֣וֹת הָעֹלָ֔ה וְהִנֵּ֥ה שְׁמוּאֵ֖ל בָּ֑א וַיֵּצֵ֥א שָׁא֛וּל לִקְרָאת֖וֹ לְבָרֲכֽוֹ׃
וַיֹּ֥אמֶר שְׁמוּאֵ֖ל מֶ֣ה עָשִׂ֑יתָ וַיֹּ֣אמֶר שָׁא֡וּל כִּֽי רָאִיתִי֩ כִֽי נָפַ֨ץ הָעָ֜ם מֵעָלַ֗י וְאַתָּה֙ לֹא בָ֙אתָ֙ לְמוֹעֵ֣ד הַיָּמִ֔ים וּפְלִשְׁתִּ֖ים נֶאֱסָפִ֥ים מִכְמָֽשׂ׃

נוסח הפסוק

MT

וַיְהִ֗יH1961 כְּכַלֹּתוֹ֙H3615 לְהַעֲל֣וֹתH5927 הָעֹלָ֔הH5930 וְהִנֵּ֥הH2009 שְׁמוּאֵ֖לH8050 בָּ֑אH935 וַיֵּצֵ֥אH3318 שָׁא֛וּלH7586 לִקְרָאת֖וֹH7122 לְבָרֲכֽוֹ׃H1288


המקור העברי

וַיְהִי כְּכַלֹּתֹו לְהַעֲלֹות הָעֹלָה וְהִנֵּה שְׁמוּאֵל בָּא וַיֵּצֵא שָׁאוּל לִקְרָאתֹו לְבָרֲכֹו׃

עברית תעתיק שטרונג מורפולוגיה משמעות
וַ/יְהִ֗י
va/y.Hi H1961 HC/Vqw3ms and/ it was
כְּ/כַלֹּת/וֹ֙
ke./kha.lo.T/o H3615 HR/Vpc/Sp3ms when/ finished/ he
לְ/הַעֲל֣וֹת
le./ha.'a.Lot H5927 HR/Vhc to/ offer up
הָ/עֹלָ֔ה
ha./'o.Lah H5930 HTd/Ncfsa the/ burnt offering
וְ/הִנֵּ֥ה
ve./hi.Neh H2009 HC/Tm and/ there!
שְׁמוּאֵ֖ל
she.mu.'El H8050 HNp Samuel
בָּ֑א
Ba' H935 HVqp3ms (was) coming
וַ/יֵּצֵ֥א
va/i.ye.Tze' H3318 HC/Vqw3ms and/ he went out
שָׁא֛וּל
sha.'Ul H7586 HNp Saul
לִ/קְרָאת֖/וֹ
li/k.ra.T/o H7122 HR/Vqc/Sp3ms to/ meet/ him
לְ/בָרֲכֽ/וֹ
le./va.ra.Kh/o H1288 HR/Vpc/Sp3ms to/ bless/ him
הפניות שטרונג
  • H935 — בּוֹא (bôwʼ, bo): שורש קדום; לָלֶכֶת אוֹ לָבוֹא (במגוון רחב של שימושים)
  • H1288 — בָרַךְ (bârak, baw-rak'): שורש קדום; לכרוע ברך; ומכאן, בהשאלה, לברך את אלוהים (כמעשה של הערצה והשתחוויה), ולהפך — לברך את האדם (כהענקת טובה); וכן (בלשון סגי נהור, כלשון נקייה) לקלל (את אלוהים או את המלך, כמעשה בגידה)
  • H1961 — הָיָה (hâyâh, haw-yaw): שורש קדום (השווה הָוָא (hâvâʼ) [H1933]); להתקיים, כלומר להיות או להיעשות, לקרות (תמיד בהוראה מודגשת, ולא אוגד או פועל עזר בלבד)
  • H2009 — הִנֵּה (hinnêh, hin-nay'): הארכה של הֵן (hên) [H2005]; הִנֵּה!
  • H3318 — יָצָא (yâtsâʼ, yaw-tsaw'): שורש קדום; לָצֵאת (ובבניין הגורם: לְהוֹצִיא), במגוון רחב מאוד של שימושים, כפשוטו וכהשאלה, במישרין ובעקיפין
  • H3615 — כָּלָה (kâlâh, kaw-law'): שורש קדום; לְכַלּוֹת, לסיים; בין בעומד (לחדול, להיגמר, לכלות, לאבוד) ובין ביוצא (להשלים, להכין, לכלות, לגמור)
  • H5927 — עָלָה (ʻâlâh, aw-law'): שורש קדום; לעלות, בבניין עומד (להיות גבוה) או בבניין יוצא (להעלות, לטפס); משמש במגוון רחב של מובנים, ראשוניים ומשניים, מילוליים ומושאלים
  • H5930 — עֹלָה (ʻôlâh, o-law'): או עוֹלָה (ʻôwlâh); בינוני פעיל בנקבה של עָלָה (ʻâlâh) [H5927]; מדרגה או (בהוראה קיבוצית, מדרגות, כעולות למעלה); ובדרך כלל עולה (קרבן הנשרף כליל, כמי שעולה בעשן)
  • H7122 — קָרָא (qârâʼ, kaw-raw'): שורש ראשוני; לִפְגּוֹשׁ, להיתקל, בין במקרה ובין בדרך עוינת
  • H7125 — קִרְאָה (qirʼâh, keer-aw'): מן קָרָא (qârâʼ) [H7122]; פְּגִישָׁה, מקרית, ידידותית או עוינת (וגם בשימוש תוארי: מול, לקראת)
  • H7586 — שָׁאוּל (Shâʼûwl, shaw-ool'): בינוני סביל של שָׁאַל (shâʼal) [H7592]; נשאל; שאול, שמם של אדומי אחד ושל שני ישראלים
  • H8050 — שְׁמוּאֵל (Shᵉmûwʼêl, sehm-oo-ale'): מצורת הבינוני הפעול של שָׁמַע (shâmaʻ) [H8085] ומן אֵל (ʼêl) [H410]; נִשְׁמָע מֵאֵת אלוהים; שְׁמוּאֵל, שמם של שלושה ישראלים
מראי מקום

הפניות צולבות לפסוק

הפניות הדדיות (4): במדבר 22:36, שמואל ב 8:10, מעשי השליחים 21:7, מעשי השליחים 25:13

נושאים קשורים · מתורגם מאנגלית

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › שמואל א › פרק 13 › פסוק 10